ע"י עכו"ם... דהוא מפני דאינו שובת וגופו נע ונד" וכו'. 524

נדמה, שמבין רבני אירופה, מי שהיה מודע ביותר לבעייתיות הכרוכה בפסקי האוסרים את הנסיעה מכל וכל, היה הרי"י ויינברג. וזאת, גם מכיון שמכיר הוא- כפי שניכר מתשובתו- את הפסיקה הספרדית השונה בנושא, וגם מכיון שמודע הוא לחולשת כמה מן הטיעונים ההלכתיים. הרי"י ויינברג גם אינו מכסה זאת משואלו, 525 ומסביר את עמדתו בענין, כשהוא מתנסח בזהירות מרובה על השיקולים ה"חוץ- הלכתיים" המשוקעים בנוהג פסיקה זה:

"... ואיני רוצה להכניס א"ע במחלוקת זו ולהכריע בדבר, כי רוב הרבנים ככולם באמריקה וכן באירופא אסרו. ולכן אין להתיר הנסיעה בחשמלית דלא גרע מדברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור שאי אתה רשאי להתיר, ומכש"כ(= ומכל שכן) זה שרוב הרבנים אסרו מכמה טעמים שאין כאן המקום לפורטם" וכו'.526

524 מן הענין יהיה כאן לציין, כי לשאלה אם נקבל את טיעון החת"ס או לאו, ישנה כמדומה עוד נפקותא מעשית. שכן רא"ל הורוויץ, בשו"ת הרי בשמים, מהד' תנינא, סימן קפ"ט, קבע כי מותר יהיה לנסוע בשבת ברכבת לבקר חולה מסוכן שביקש זאת, ונימוקו הוא שנסיעה זאת( במקום גויים) רק איסור דרבנן יש בה( משום תחומין). אך לדברי החת"ס כרוכה נסיעה זאת באיסור תורה. ובאמת תמיהה היא על הרא"י ולדינברג שבהביאו היתר זה של ה"הרי בשמים" לא התקיפו מנימוק זה( ראה שו"ת ציץ אליעזר, ח"ח, סימן ט"ו, קונטרס משיבת נפש, פרק ט', וראה עוד בענין זה שו"ת שואל ומשיב לרי"ש נתנזון, מהד' ג', ח"ב, סימן ק"פ; שו"ת מנחת יצחק לרי"י וייס, ח"ג, סימן ע'). תשובות נוספות שיש לציין מבין האחרונים: שו"ת היכל יצחק לרי"א הרצוג, או"ח, סימן כ"ו( עושה שימוש בטיעון זה של החת"ס, אם כי נראה שדברים אלו משמשים לו רק סניף קלוש לאיסורא); שו"ת מנחת יצחק, ח"ב, סימן ק"ו.

מקורות נוספים האוסרים נסיעה זאת בנימוק של" עובדין דחול", אך צ"ע אם הושפעו מפסק החת"ס: ר' נתנאל פריד, שו"ת פני מבין, מונקטש, תרע"ג, או"ח, סימן ע"א; ר' יצחק יהודה שמלקיש, שו"ת בית יצחק, פרמישלא, תרנ"ה, במפתחות לחלק יו"ד, ח"ב, סימן ל"א( פסק זה שימש ביד רבים נימוק לאסור טכנולוגיות מתקדמות נוספות בשבת. כך נומק איסור השימוש במעלית בשבת ביד האוסרים שהסתמכו עליו, ראה ר' יעקב ברייש, שו"ת חלקת יעקב, ח"ג, סימן קל"ז; ד"ש. היבנר, הדרום, חוב' ל"ו, ניו יורק, תשל"ג, עמ' 39-40; רש"ת רובינשטיין, השימוש במעלית בשבת, בתוך קובץ תורה שבעל פה, כינוס כ"ג, עורך י' רפאל, ירושלים, תשמ"ב, עמ' מ"א; רל"י היילפרין, מעליות בשבת, ירושלים, תשמ"ד, עמ' קצ"ו- קצ"ט); תשובת הר' יוסף מרגליות יפה, בתוך שו"ת מילי דאבות( שהוציא לאוך שמואל מרגליות יפה שלזינגר), בארדיאב, תרפ"ה, ח"ה, סימן ה', אות ג'. וואה עוד בענין זה: ר"י ליפשיץ, כלכלת השבת, דאמפפוואגען( ששה סדרי משנה עם נ"א פירושים, מהד' תורה לעם, ירושלים, תש"ך, דף י"ב, ב'); רי"י זובער, שו"ת זכרון יעקב, ירושלים, תשל"ה, סימן ה'; רח"מ ברונדוט, הנסיעה באוירון בשבת, סיני, י"ד,( תש"ד), עמ' קס"ט- קל"ה; ראי"מ בריזמן, שו"ת זה הים, ירושלים, תשל"ג, סימן כ"ו( הפולמוס עם היתרו של הדנ"צ עוזיאל דלעיל); ר"ע יוסף, שו"ת יחווה דעת, ח"ב, סימן נ"ב; הנ"ל, שם, ח"ו, סימן ט"ז; ר"מ שטרן, שו"ת באר משה, ח"ו, ברוקלין, תש"מ, סימן ט"ז. 525 שו"ת" שרידי אש", ח"ב, סימן קנ"ז( ר"א גרינבלט, שו"ת רבבות אפרים, ח"ג, ממפיס טנסי, תש"מ, בעמ' קע"ב, מעתיק לשון זאת מבלי לציין למקור. ראה דבריו שם בסימן קס"ה אות ב', סימן רס"ה, ובמילואים עמ' תכ"ט, משנודע לו פסק החת"ס והביאו כהשלמה).

526 לאחרונה, בעקבות הדיון על שאלת החליבה בשבת בקיבוץ חפץ חיים, שוב התעוררה בין פוסקים אחרונים שאלה זו: האם יש להתחשב להלכה בדעת הרמב"ן כי יש שאיסורי השבות נוגעים באיסור תורה של הפרת צו השבתון. הר' אהרן יצחק זסלנסקי העלה זאת במכתבו לר' אברהם ישעיהו קרליץ, ה"חזון איש". ראה פחד יצחק, ירושלים, תש"ט, עמ' נ"א, שם הציע לחזו"א להטיל על החולבים בשנת חומרא נוספת( על החליבה לאיבוד) שיחברו שנים יחד את צינורות מכונת החליבה לדדי הבהמה, מחמת החשש לדעת הרמב"ן בענין ה"שבות", שמא כאן איסור תורה. כמו כן דן הרב זסלנסקי בדבר עם הרש"ז אוירבך( ראה שם בעמ' ל"ט ואילך, הערותיו על השגות הרש"ז אוירבך בענין זה, שהסתייג מכמה טעמים מההתחשבות בדעה זו של הרמב"ן להלכה, וראה שם גם באות ב' בדיון אם בעמלה של תורה בשבת יש משום הפרת צו השבתון). וראה גם מ"ש הר"ע הדאיה על דברי הרא"י זסלנסקי בשו"ת ישכיל עבדי, ח"ה, ירושלים, תשי"ח, סימן מ"א. וראה עוד שם ח"ג, ירושלים, תרצ"ט, סימן י"ג, אות ו' ואילך.

- 219­