11
! איש
ןאקא.
הבד"צ בעזר אלקים חיים:
לראיי
ה"ח.
ף בל
קלייה.
יץ
חדרי
רה
מכתב אל העורך.
ידידי הרב העורך הי"ו.
שמחתי בשמעי כי העיר ד' את רוחו לבנות בנין מפואר בנין שלם לשם ד' ותורתו ואמרתי לברכהו כי יראני בבנינו וישמחני בתקונו וישיג קונים לעבודתו. ויקוים בו מקרא שכתוב( דהיי ב, יד) ויבנו ויצליחו, בחכמה יבנה בנין עדי עד ויהי' בנוי לתלפיות לשם ולתפארת ולתהלה.
ודבר בעתו מה טוב לפתוח בשלום תחלה הנה אל ישועתי אפתח לבאר מאמר חז"ל( סוף ברכות) תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך לימודי ד' ורב שלום בניך אל תקרי בניך אלא בוניך דיש להקשות ע"ז ב' קושיות א) מנ"ל דמרבים שלום בעולם הלא י"ל דדוקא בין הת"ח יש שלום כדדרשינן( קידושין ל' ע"ב) מדכתיב את והב בסופה. ב') קשה על מה שאמר אל תקרי בניך כו' דמנ"ל לשנות הקריאה? ואמרתי ליישב קושיא חדא בחברתה דמבואר בגמ'( נדרים פ"א ע"א) דאין מצוין מת"ח בנים תלמידי חכמים ומפרש רב יוסף שם הטעם שלא יאמרו תורה ירושה היא. ומר זוטרא אמר מפני שמתגאין על הצבור ויש להביא ראי' למר זוטרא מהא דכתיב וכל בניך וגו' ורב שלום בניך דהנה הצל"ח( ברכות שם) הקשה הלא מלת בניך השנית הוא כשפת יתר וכתב ליישב דהכתוב מבשר להת"ח שגם הבנים אשר יולדו להם ג"כ יהיו ת"ח ובניך דסיפא היינו בנים של בניך האמורים ברישא והקשה ע"ז מהא דאמרו חז"ל שאין מצויין שיהיו לת"ח בנים ת"ח אכן לדברי מר זוטרא לא קשיא דהרי כ' במדרש שמואל( אבות פ"ד מי"ט) דמי שמתגאה אין לו שלום דהגאוה גורמת מחלוקת וא"כ כאן דמפורש כתיב ורב שלום עכצ"ל דאין מתגאים. לכן, יזכו גם הת"ח לבנים ת"ח וא"ש. ויש להטעים דברי מר זוטרא עפימ"ש בס' אמרות טהורות ( תהלים קי"ט, כ"ה) דהא דאחז"ל דישראל נקראים בנים למקום הוא דווקא כשיש שלום ביניהם כי השלום מורה דכולם בני אב אחד ע"ש ולפי"ז מובן טעם מר זוטרא דלפי שהת"ח מתגאין על הצבור ואין להם שלום נמצא דאין קרוים בנים למקום וא"כ אין להקב"ה כביכול בנים ת"ח לכן מדה כנגד מדה אין להם בנים ת"ח והבן. אמנם לפי"ז יש להתבונן לדברי מר זוטרא א"כ גם מי שאינו ת"ח כשהוא בעל מחלוקת לא יהי' לו בנים ת"ח ולמה דוקא לת"ח אין מצויים בנים ת"ח אך י"ל עפמ"ש הצל"ח שם דאם יש שלום בין הת"ח אז יש שלום גם בין ההמון דת"ח מרבים שלום בעולם אבל אם אין שלום בין הת"ח אז דבריהם אינם מתקבלים לבני דורם כי יאמרו להם קשוט עצמן ואח"כ קשוט אחרים. ועפי"ז יתבארו דברי הגמ' תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" ומפרש מנ"ל זה דמרבים שלום גם לאחרים שנאמר וכל בניך וגו' ורב שלום בניך" דקשה ע"ז קושיית הצל"ח הלא בניך דסיפא מיותר ועכצ"ל דבניך דסיפא היינו הבנים של בניך ונמצא מוכח כמר זוטרא. וקשה איזה חילוק יש בין ת"ח למי שאינו ת"ח ועכצ"ל דת"ח מרבים שלום בעולם וז"ש אל תקרי בניך אלא בוניך" ר"ל דא"א לקרות בניך משום שהוא כשפת יתר אלא בוניך ר"ל דהת"ח בונים גם לאחרים כאמור דאם יש שלום בין הת"ח יש שלום גם בין ההמון וכן אמרי' בגמ'( שבת קי"ד, א) דהת"ח נקראים בנאין שעוסקים בבנינו של עולם: ודוק כי דבר נחמד היא. חיים געלערנטער אבד"ק קוטב והגליל,
המחבר ס', פרי עט חיים וס', שמחת החג".