הבונה
45
נחמתני עקיבא נחמתני!*)
פעם אחת ור' עקיבא עם חבר מרעיו| הפככם!( השיב רע"ק) בעבור זה
חכמי חרשים
אנכי משחק! עלו לירושלים להשתחות ולשחר ידעתי כי לא תצמח ישועתנו טרם יכלה. הזעם
שלום אחיהם.
המה בבואם דרך הר הקודש כאשר לא יטהרו השמים
וישאו עיניהם
והנה שועל חרבות יוצא מבית
קדש הקדשים
עד יעבור הרעם
כי איבת עולם בינותם ואיש את אחיו ירחק
מרעיו שהיו עמו בכו והילולו והנה, שתים זו שמענו, האחת
משבר רוח
נבואת אוריה
ור' עקיבא שחק, כאיש עברו, ירושלים עיים תהיה“ חזות קשה כל לב חורדת
בשורה טובה
למה זה רבינו משחק? שאלוהו לעומתה נבואה שנית מבשרת ישע
בנפש נכאבה
ומדוע אתם בוכים? ענם
נכון ובטוח
ונפש עוררת
עוד ישבו זקנים" הנה כתובה על ספר זכריה
איך לא נבכה ואיככה נתן וכל עוד נבואות אוריה, בנו פוגת לעינינו לא נתקימה
אם המקום אשר עליו נאמר:
הזר הקרב יומת
חיות, מרמס
יגורתי, פן גם נבואת זכריה
לשוא נוחילה
לנות שועלים נהיה לפריץ ועתה כי מצאונו כל הרעות בחקותי אגילה ולא נפל דבר מכל הרעות כי עוד יאמר ד' ליעקב: עמי! לבת ציון רוחמה!
אשר חזו נביאינו?
וויען.
דוב בעריל הלוי איררגאנג.
*) שוב פעם אחת היו( ר"ג ור' אליעזר בן עזרי' ור' יהושע ור' עקיבא) עולין לירושלים כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קה"ק התחילו הם בוכים ורע"ק מצחק אמרו לו מפני מה אתה מצחק אמר להם מפני מה אתם בוכים אמרו לו מקום שכתוב בו והזר הקרב יומת ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה. אמר להם לכך אני מצחק דכתיב ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכרי' בן ברכי' וכי מה ענין אורי' אצל זכרי' אוריי במקדש ראשון וזכרי' במקדש שני אלא תלה הכתוב נביאתו של זכרי' בנבואתו של אורי' באוריה כתיב לכן בגללכם ציון שדה תחרש בזכרי' כתיב עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם עד שלא נתקיימה נביאתו של אורי' הייתי מתיירא שלא תתקיים נביאתו של זכרי' עכשיו שנתקיימה נביאתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכרי' מתקיימת בלשון הזה אמרו לו עקיבא נחמתנו!( מכות כ"ד ע"ב).