12

13

14

מ ט ר ת ג ו!

גלוי וידוע שאי אפשר לגוי כולו-- גם יהי' גוי קדוש עם הספר— בשעה שהוא עוסק בעבודתו בצרכיו המרובין צרכי הגוף לפנות מכל עסקיו ולהגן בעד נכסיו הרוחניים או למצער לדאוג גדם. ואם לא יעמדו צופים נאמנים לעמם ולדתם להעירם הזהירם על תעודתם, כי ישמרו את נחלתם, אז ממי אשר לבצעו א פונה אין לנו לקוות כי יעמוד טעמו בו וריחו לא ימר. בכן יבה להעמיד צופים.

הכל יודעים כי השאיפה לקריאה בעתונים, וירחונים, ומאספים צומה מאוד בזמן הזה, והקריאה אף אם לא תהי' ע"מ לשמור לעשות ולקיים את כל הרצאות והצעות הסופרים בכל זאת תשאיר איזה רושם, ואי אפשר שלא יקלוט מעט במוחות הקוראים. ויפה המליץ סופר אחד בסגנון תלמודי בזה"ל: ולוא גם תהי' דעת קהלנו אבן ומאמרינו כטפות מים, הן ברבות הימים ובטפטף הטפות בלי הרף תעשינה חור באבן... עד כי סוף סוף יהמו יכמרו הלבבות, וההרגשות יתעוררו, והתנועה תתרבה וכל הקהל קום לתחי' לעבודה פוריה. וע"כ כל חכמינו וסופרינו החרדים באו לכלל מסקנא כי עתה הפצת חוברות בין העם השואף לקריאה חוברות אשר מטרתן אך לעורר בצדק לכל דבר טוב ומועיל. לכל דבר נחוץ לקיום הדת והיהדות, הוא הצופה היותר נאמן. שר כבר אתמחי, ונצטיין בפעולותיו! הקול יפה לאגיטאטצי'. הדיבור – על אודות דבר נחוץ­ אלה בכל עת ובכל שעה בבית, בעיר, במדינה, בין חברות בני אדם. בין אוהבים ורעים, באופן זה יתקרבו הרחוקים ויתאגדו הקרובים

וישלח ואגיטטצי' הלזו חסרה לנו. ראינו חבר משכילים יושבים על שלחן להוציאן

ר אחד ועוסקים בשבח ההשכלה, וסעיפי' וענפי'. ציונים בציונותם לחתום הדיו ישוחחו יתווכחו ויפלפלו, בלכתם בדרך, בשבתם בבית, -שתם היא שיחתם. החסידים יתענינו במילי דחסידותא, ישבחו שלימה -ארו וירוממו ויעריצו ויקדישו את שיטתם. אבל מעולם לא שמענו מאנשים חרדים כי יחדיו ישוחחו מיהדותם, לדבר על מצב היהדות, ולהתבונן מאין הקרה רעתה, ולחבל תחבולות כדת מה לעשות לרפא את מזבח ד' ההרוס. מדוע? למה זה יתבוששו?

הבונה חוברת א'

1