הבונה
מכתמים לימים טובים( מאת מ"ו"ה).
א.( שבת ויו"ט). ביו"ט אנו אומרים אתה בחרתנו" כי בו מותר רק לברור היפה בנפה, הסולת מתוך הפסולת, ולא להיפך, כמפורש במשניות ביצה פ"א כשמאי ולא כהלל.
שינה בשבת ויו"ט תענוג כי נעמה; לכן דורשים המגידים בימים ההמה, למען יישנו השומעים ותמתק למו תרדמה.
ב.( יוה"כ). חכז"ל מנו ביוה"כ ה' ענוים, ונוסף עליהם בזה"ז ענוי נפש פנימה, לשמוע אל תפלת הש"צ הע"ה ולדרשת המטיף התלויה על בלימה.
ג)( יום היחס) היום שבין ר"ח סיון לשלשת ימי הגבלה זה יום היחוס( כי בו חל יוה"כ המיוחס שנקרא כן ע"ש אמרם במשנה סוף תענית שבו יצאו ב"י במחול ואומרות וכו' תן עיניך במשפחה) – הוא יקרא בפי יהודי- אונגארן בשם פאללאק". ויש לתת טעם וסבה. להקריאה של חבה, כי כן דרך הפולניים מלפנים מאז, שההורים בוחרים לבנם כלה נאה וחסידה ולא הוא בעצמו – מצא אשה ולא מוצא אני- ועפ"י רוב בוררים ממשפחת היחס; וכה בטרם נגמר השדוך עפ"י משה הסרסור הנאמן לקבלת התורה בת- השמים( כאמרם: מורשה, מאורשה), בקש הקב"ה, אשר קדשנו במצותיו( והסי: הרבו עלי מאד מהר, בגי' תרי"ג), להביא לפניו ספר היוחסין, זכות אבות, וחתן התורה מהר לקדשה בטרם שיראנה ויאמר נעשה ונשמע" טרם ידע מה כתוב בה, והזווג עלה יפה והיא תהלתנו ותפארתנו סלה!
ד.( פסח) כילי אמר בשבתו על הסדר נוסח הרגיל: כל דכפין ייתי וייכול. וישאלהו בנו: מה נשתנה? כלומר הלא תמיד אתה מונע מרעב לחם וצא תאמר לו.- אף הוא השיב לו: עבדים היינו לפרעה! כלומר אין זה כי- אם דבר- שפתים ולא מלבי,
כי כמוני כפרעה אומר ואינו עושה, מבטיח ולא מקיים.-
ה. בפרקי אבות נקרא ת"ח בשם בור סיד שאינו מאבד טפה"; לכן להיפך ע"ה הוא בור המאבד טפה. הא כיצד וטפה זו מה היא לה? הרי כשמגיע בסדר הגדה למכות: דם
הבונה חוברת א.
7