34

הבונה

את הגלוים לנו, ואת שאינם גלוים לנו, ועתידים להגלות מחר או לאחר זמן, מהם בעלמא דאיתגליא, ומהם בעלמא דאתכסיא ומה יוצא לנו מזה?.. צרות לבות ר האמללים ושברי כלים האלו, שנאתם וקנאתם יעברו כל גבול, ויהיו כעין תסיסה להוליד לכמה מהם שידין רוחין ולילין, כי המה הוזים וחולמים דעות סוציאליסטיות, ניהוליסטיות ההולי אנארכיסטיות, מרדות ובעיטה במלכותא דארעא ובמלכותא דרקיעא,... כמה מהם יתחזקו להחזיק מעמד כי אכף עליהם פיהם, ונקל להם כל שד ומרמה, כל עושק וזדון, כל עולה ורציחה שבעולם, ויעלו אבק בעיני עמי הארץ השונאים את כנסת ישראל אף כשהיא מקושטת במדות טובות, ק"ו כשהיא מטונפת מחטאות ואשמות כאלו, – זאת היא ההשכלה האירופאית" ואלו ולדותיה, הפזרנות והמאדעס, המותרות והלוקסוס

וזה פריה;—

ונשאר לנו איפה לדרוש עוד ולקרות פסוקים אחרים בפרשת עריות... אוי! כוס היגונים לאט... הרפי מעט,... לכאורה קשה לי מאד לראות ידי מלוכלכות ומזוהמות ואצבעותי שפלו לכתוב דברים שהם חרפת הקולמוס והנייר, אולם הנני אנוס על פי הדבור שדברתי למעלה מדורות הקודמים שבהם מצאתי ג ד ר ערוה ומצאתי קדושה, ולכן אתמרמר מאד על כהנת זו שנהפכה לפונדקית. זו כבודה בת מלך איכה היתה לזונה ושפחה חרופה ומפוחמת? לפנים כלה נאה וחסידה, ועתה הומיה וסוררת? לפנים יפה כלבנה במילואה, מקושטת בכל המדות המשובחות שמנו בה חכמים ועתה פגימת הלבנה" ומשובה נצחת?- מה נאמנו דברי חז"ל אומה זו משולה לכוכבים ומשולה לעפר",-

בלעם בן בעור, האנטיסעמיט הראשון לבריאת עולם, נסמית עינו מרוב קנאה בראותו כבוד קדושת האומה בחיי המדינה", ובחיי המשפחה", לאמר: הם שמרו מאד את החוק שלי שלי ושלך שלך" בין בדיני ממנות, בין בדיני נפשות,... בכל אנטיסעמיטיתו הוכרח זה הפיליסוף שבפיליסופים לשבח ולפאר ולרומם ולאמרמה טובו אהליך יעקב אשר לפי מאמרם אמר זה בראותו שאין פתחיהן מכוונים אלו כנגד אלו,-- ועל קדושתם בחיי המשפחה אמר אלהיהם של אלו שונא זמה הוא", משפט חרוץ והגיון נשגב על מצב האומה בענין זה,- ועתה? אוי לזקנותה שביישה את- ילדותה! בנות ישראל שחצניות הן ומתמכרות לקלון ותועבה, וחזון נפרץ הוא לראות בתולות ופנויות מיניקות מן העבריות. ומה נאמר עוד לכרכים ועיירות שבהן פתוחים לרוחה בתי תורפה ורוב היושבות בהם הן הנה היו לבנות ישראל ומה נדבר על אלה שמחזיקים בתי תורפה כאלו וקונים ומוכרים וסוחרים. בנפשות הפורחות האלו, כדי שינקו ממקום הטנופת, כי זה עיקר פרנסתם ומה נצטדק אם כמה וכמה ממחזיקי בתי

מרזה ואכסניות, מחזיקים אלו. הסחורות שיש בהן רוח חיים להנות האושפיזין שלהם והמשרתים שואלים את האורחים, במה תסעוד היום?... וכמה קולמוסים נשתברו בכל כתבי העתים הצועקים מרה כי רוב הסוחרים בסחורה הזאת ומוכרים אותה לכרכי הים לבראזיליא וארגעטיניא, הם בני ישראל ורוב הסחורה הנמכרת מהכא להתם, הם בנות ישראל מערים הקטנות שבפולין וגאליציא, עד כי בריא־דע זשעניירא ובוענאס־ איירעס כבר נודעת הסחורה הזאת בשם( dona pelaca) שם תפארת להמדינה שמגדלת

פירות טובות כאלו, ויש שמה סוכנים ורואי חשבון כמו לכל בתי מסחר הגדולים. והאם לא נראה כי פשתה המספחת אף בערים הקטנות שבקטנות, הבנות יוצאות פרועות וזקופות, נוהגות קלות ראש שבהכרח מרגלת אותן לערוה ברב או במעט, מביטות על אבותיהן בעין זעם בחפצם לכבוש את רוח הדרור שבקרבן, ודעתיהן הקלה מעבירות