אל ישראל ואל רבנן
39
אשר עלי' נוסדה הספרה המודרנית וממנה רק ממנה פרי' נמצא א"כ הובה כפולה ומכופלת עלינו לחבק את ספרותנו אנו, יותר מאשר מחבקים העמים את ספרתם, ולרחוב חוגה בינינו למען לא תמוש מאתנו לעולמי עד, כי היא חיינו ואורך ימינו, ובזה נהי' במתוקנים שבהם.- אכן מה נראה בבית ישראל?! בתור תשובה על זאת השאלה נוכל לקרוא דברי הנביא הושע( ו. י.) „ בבית ישראל ראיתי שערורי,! עם ישראל עם הספר פנה עורף לתורתו ולספרותו ולא יאבה לשאול ולדרוש בשלומה, ולעדות עדי גאון הלאמי הלזה, נערי בנ"י יגודלו ללא תוה"ק וללא ספרותה; כל אב ידאג לחנוך בניו, אך לחנכו על מימי הדעת תורה"ק לא ישום לבו, ובכגון דא יאמרו לקיים ובחקותיהם לא תלכו, כי העמים שבנינו ידאגו לפאר ולרומם את ספרותם ולטעת אותה בלבות בניהם( כאשר נשמע מהמשפטים בווערעשין ועוד) ועמנו לא יאבה ללכת בדרך הזה, אף כי בענינים אשר ימיטו קלון על בית ישראל ידחקו א"ע לחקות מעשי העמים, ולדבר הזה הנוגע להרמת קרן ישראל לספרותו לא ישימו לב.
בהתבוננו אל המצב הפרוע הזה יכלנו אולי לחשוב כי אשמת עם בנ"י בנידון זה לא גברה אולי כ"כ, ויכולנו לדונם לכף זכות, אחרי שמוע מה בפיהם, נתורה ונשמע מה יאמרו האבות, אחרי אשר לא יחנכו את בניהם לתוה"ק לבכר ספרת עמים אחרים על פני, אולי אינם אשמים בדבר וכהצעקתה הבאה לא עשו כן הרעה בזדון ובחפץ לבב, ורק דחיפה מחוץ— למרות חפצם ורצונם הטוב – גרמה למו לבעט בספרותנו? מלחמת הקיום היא מלחמה נוראה עד כי ברוב עמל יצלח ביד איש האומר לבקש לו חית נפשו, למצוא טרף לו לביתו ובראות האב כי המלחמה קשה לו כקריעת ים סוף, ומלחמה לו מפנים ואחור ע"כ למען היטיב לבניו בימים יבואו למצוא על נקלה מעמד בחיים; ידאוג לבחור למענם מלאכה קלה ונקי' אשר ממנה לחמו, ימצא בהיותו לאיש, ויחנכנו לפי רוח העת, והלמודים האלה יגזלו מאתו מבחרי עתותיו עד כי לא יוכל למצוא עת נכונה לפניו למלאות גם תפקודת לימוד תוה"ק הדורשת מאתו ג"כ שעות מספר ליום, וע"כ בוחר היא למענו בחיי שעה.... האם בזה ימצאו אמתלא? ובזה יאבו להשיב תשובה מספקת? הכן עושים כל העמים לבכר את קניניהם החומרים על הרוחנים? ובפרט הקנין היחידי הזה אשר היא גאון הלאמי? ה