מגמות בתחום מחקר זה:

נראה כי בתחום מחקר זה מצטיירים לעת עתה כמה" מסלולי השתלשלות" אפשריים, שניתן להצביע עליהם כעת רק באופן כללי ביותר, ולנסות לסווג על פיהם תחומים חדשים שנחקרים היום. אחד מ"מסלולי השתלשלות" הללו נחשף בפנינו בעבודה זאת. האיסורים הסקולאריים( לפחות חלקם), הכלולים בקטגוריה הקרויה בהלכה" עובדין דחול" היו אסורים בתקופות עתיקות כאיסורי תורה גמורים, שחומרתם אינה נופלת מאיסורים אחרים, 30 גרם, בעקבות שינויים שחלו בתחום ההלכה בתקופה התנאית והאמוראית 31 הוגדרו רבים מאיסורים אלו באיסורי" שבות", שברבות הימים גם נתפסו כאיסורים מדרבנן, ובגלגול מאוחר יותר כבר נמצא מי שיגדירם(= הר"ן) כהיתרים, שנדרש במידת האפשר לשנות בעשייתם. אך תופעה מעניינת- שעליה עמדנו בפנים היא, שלעיתים חוזר הגלגל חלילה, ואנו מוצאים, דוקא בתקופה מאוחרת- מסיבות שונות לחלוטין- כי הפוסקים נדחקים להחזיר את העמדות הקדומות של ההלכה למקומן, ולקבוע כי קטגורית האיסורים הזאת נוגעת באיסורי תורה. 32

תופעות בתחום חקר הטקסטים

->

במחקר זה השתדלנו לעקוב אחר מסורות מקבילות בבבלי ובירושלמי, ומעיון זה נתאשרו שוב כמה תופעות מוכרות בתחום חקר הטקסטים, ונתגלתה תופעה שהיא בגדר חידוש מסויים לענ"ד: 1.תהליך העברת המסורות מא"י לבבל 33 גובר במיוחד בדור השלישי- רביעי. 2.כמו כן מצינו תופעה מיוחדת: סיגנון לימוד מיוחד לבני הישיבה בא"י מועתק לישיבה הבבלית. 3. מסורות העוברות בשינויים מא"י לבבל, וגורמות לעמדות פרשנויות שונות.

1. העברת מסורות מא"י לבבל בדור השלישי- רביעי:

בדיקה של כל המסורות הא"י ומקבילותיהן העוסקות ב"שיטה"(= זיהוי שיטות חכמים שונים) העלתה 34 שהחל מן הדור השלישי, אך בעיקר בדור הרביעי, בבית המדרש הפומבדיתאי מצויות לפתע מסורות א"י הקשורות בשמו של ר' יוחנן או תלמידיו, ועוסקות בזיהוי" שיטות".35

30 אלא שלא נתחייב העובר עליהם חטאת, ודאה ע"כ בעמ' 128-130. 31 על תהליך זה עמד כבר רי"ד גילת במחקריו הנוגעים לענייני המלאכות בשבת. 32 ראה להלן עמ' 198 הע' 419.

33 איתי בכתובים מאמר המבדר תהליך הפוך, של העברת מסורות מבבל לא"י, ברם אין כאן מקומם של הדברים הללו.

34 להלן, עמ' 239-257.

35 קשורים במסורות אלו האמוראים: רבה רב יוסף, ובעיקר: אביי רבא ולאחר מכן גם רב פפא ואחרים.

-7­