.

איסורי שבת ויו"ט במקרא

איסורי שבת במקרא

חלק ב'

אין התורה מרבה במסירת פרטים על איסורי המלאכה בשבת. גם מן הנביאים והכתובים ידיעותינו מועטות ביותר. וכבר אמרו חכמינו לענין שבת במשנת חגיגה, א', ח'" הלכות שבת... הרי הם כהררים התלוין בשערה, שהן מקרא מועט והלכות מרובות".

ארבע מלאכות אסורות נזכרו בתורה לענין שבת: חריש וקציר, 39 הבערת אש 40 וקישוט עצים. 41 ואיסור נוסף: העבדת הבהמות. 42

39 שמות, ל"ד, כ"א. ולדעת ר"ע כנמסר בבבלי, ד"ה, ט', א'( וכן: מו"ק ג', ב'; מכות ח', ב') אין פסוק זה מוסב על שבת אלא על שביעית, והשוה: מכילתא ויקהל א', הו"ר עמ' 346-347; מכילתא דרשב"י, אפשטיין- מלמד, עמ' 223( שם בשם ר' יהודה); משנה שביעית א', ד' והשלמות ר"ח אלבק שם עמ' 373; ירושלמי שם א', א'( ל"ג, א') והערותיו של ר"י פליקס לתלמוד ירושלמי מסכת שביעית, ח"א, ירושלים תש"מ, עמ' 18-21;

J.MORGENSTERN, THE INTERPRETER'S DICTIONARY OF THE BIBLE, NEW YORK- NASHVILLE, 1962

ערך" SABBATH", ח"ד, עמ' 137; ב' הלוי, לדמותה של השבת הקדומה, בית מקרא, חוב' א'( ע"ו), תשרי כסלו תשל"ט, עמ' 58 ואילך. 40 שם, ל"ה, ג'.

41 במדבר ט"ו, ל"ב. לבבלי שבת צ"ו, ג' לא ברוך שמלאכה זו היא הקישוש, והשוה: ספרי שלה, קי"ג, הורביץ עמ' 122; ירושלמי, סנהדרין, ה', א'( כ"ב, ד'); ותרגום אונקלוס יונתן וירושלמי על אתר; י"ח טיגאי, אנצי' מקראית, ז', ירושלים, תשל"ו, עמ' 507; י' קנוהל, שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום, ז'- ח', 1984, עמ' 116 הע' 20 והספרות המצויינת שם. איסור הבישול והאפיה, הנזכר לדעת אונקלוס ורש"י בשמות ט"ז, כ"ג, אינו ברור כלל למעיין בדברי ראב"ע שם, וראה גם רמב"ן על אתר; מ' ויינפלד, תרביץ ל"ז, עמ' 129-130, וטיגאי שם.

גם איסור היציאה" איש ממקומו" שבפרשת המן( שמות ט"ז, כ"ט), שנתפס ע"י קבוצות רבות כאוסר כל יציאה( ראה רי"ד גילת, ספר השנה למדעי היהדות של אוניברסיטת בר אילן, א', תשכ"ג, עמ' 107-112) נראה לפרשו לפי פשוטו כצווי לא לצאת ללקוט את המן, כנראה מהקשר הדברים בפרשה שם. וראה ויינפלד( ושם הע' 12 ביקורתו על 8.89, 1939, BEER, HANDBUCH ZUM ALTEN TESTAMENT שהיה סבור כי מסכתות שבת ועירובין על כל הלכותיהן נבעו מפס' זה) וטיגאי שם, אבל נחרצותו של ויינפלד- אם יש לה מקום- הרי זה רק באשר לפשוטו של מקרא, אך לא באשר להבנת חז"ל בענין זה. שכן ממקורות תנאיים ואמוראיים א"י רבים נראה כי איסור תחומין היה לדעתם איסור תורה גמור, וכנראה נלמד איסור זה מן הפס'" אל יצא איש ממקומו"( רש"י על התורה שם, אכן, כדברי ויינפלד, סבור כי איסור זה מדרבנן הוא, ורק אסמכתא לדבר מצאו בפסוק. ואכן, זו הדעה המקובלת בהלכה המאוחדת), וראה על כך בהרחבה להלן בעמ' 122 הע' 34.

-

42 שמות, כ', י'; שם, כ"ג, י"ב; דברים, ה', י"ד. לענין רכיבה עליהן ראה מלכים ב', ד', כ"ב- כ"ג, ועל כך: טיגאי, שם עמ' 506; הלוי, שם עמ' 64; דה- ון, חיי יום יום בישראל בימי המקרא, ב'( תרגום אהרן אמיר), ת"א, תשכ"ט, עמ' 203, הסבור כי מדובר במסעות קצרים בלבד;

L. FINKELSTEIN, SOME EXAMPLES OF THE MACCABEAN HALAKA, JURNAL OF BIBLICAL LITERATURE, 49, 1930, PP. 26-27.

וראה להלן פרק ד' הע' 42.

-9­