מספרי הנביאים והכתובים אנו למדים על איסורים נוספים: מעמוס ח', ה', נלמד( כנראה) על איסור משא ומתן בשבת ור"ח. 43 ירמיהו 44 קובל על הבאת משא והוצאת משא מבתי העיר בשבת, ומשמעות הדברים היא כי פעולות אלו קשורות לחיי המסחר בשבת, 45 ובישעיהו: 46" אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי, וקראת לשבת ענג, לקדוש ה' מכבד, וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר" וכו'. היה נראה אמנם להסביר אזהרות אלו כמופנות כלפי כל עיסוקי החול בשבת: הליכה לצרכי עסקים ומקח וממכר, דיבור בעסקי חול וכד', 47 וכן, אכן, נדרשו הפסוקים הללו בבבלי שבת, קי"ג, א'- ב'.48 ובנחמיה 49 אזהרה מפני כמה פעולות אסורות: 50 דריכת גתות, הבאת הערמות, העמסה על החמורים, (" יין, ענבים ותאנים וכל משא"), הבאת סחורה זאת לירושלים, והעיסוק במכירתה.

אם נניח כי המלאכות הנזכרות במפורש לאיסור במקרא הינן דוגמאות בלבד לפעולות שאסרה התורה בצו הכללי" לא תעשה כל מלאכה", 51 או:" ביום השביעי תשבת 52 תעלה השאלה מה הוא המכנה המשותף של הפעולות הללו, והאם נוכל להסיק מכך על קריטריון ברור, שעל פיו נאסור פעולות נוספת

מאותו טעם.

43 ודאה הדיון על כך: ב' הלוי, מתי יעבר החדש, בית מקרא, ג'( ס"ו), ניסן- סיון תשל"ז, עמ' 333-346, ותשובת מ' גבעתי על כך: השבת בדברי הנביא עמוס, שם, חוברת ב'( ס"ט) טבת- אדר, תשל"ז, עמ' 194- 198.

44 י"ז, כ"א- כ"ז. 45 וראה על כך גבעתי שם, עמ' 195-196.

46 נ"ח, י"ג. וראה על כך הערת א', רופא, הכיתות ביהודה בתקופה הפרסית, אשל באר שבע, ב', תש"מ, עמ' 35 הע' 48. 47 מן הירושלמי שבת, ט"ו, ג'( ט"ו, ב'), נראה כי איסור זה הוסבר על כל סוגי הדיבור בשבת, ומן הבבלי שבת ק"נ, א'- ק"ג, ב', עולה כי הקלו מאוד בהגבלות המוטלות על הדיבור בעסקי חול בשבת. ראה ע"כ די"ד גילת, שם, עמ' 112-116. 48 ראה להלן עמ' 188-189. לאחרונה הראו חוקרים- על סמך ביטויים אכדיים דומים כי הביטוי" עשות חפץ" מובנו" מסחר" וגם הביטוי" עשות דרך" ניתן להתפרש כך, ראה: ח"י גרינפלד, ספר ח' ילון, ירושלים, תשל"ד, עמ' 67, הע' 20; מ' ויינפלד, לשוננו ל"ו,( תשל"ב), עמ' 9 הע' 43. 49 י"ג, ט"ו- כ"ב.

-

50 ראה על כך א' דמסקי, ימי עזרא ונחמיה', בתוך: שיבת ציון ימי שלטון פרס( בעריכת ח' תדמור ואחרים), ירושלים,

תשמ"ג, עמ' 98.

51 שמות, כ', י'; דברים, ה', י"ד.

52 שם, כ"ג, י"ב; שם, ל"ד, כ"א. וראה טיגאי, שם.

1

- 10-

...