ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש". 59

על רקע זה אפשר אולי להבין כלפי איזה צורך פרשני כוונה הקטגוריה של איסורי השבות. קטגוריה זאת, שאין לה מקור מפורש במקרא, אפשר שכללה מעיקרה אותן פעולות שנתפרש כי לא נאסרו מן התורה באיסור ה"מלאכה", אבל היה בהן אלמנט סקולארי, שראו חכמים כי אינו תואם את אופיו של היום.60

מתח זה, בין שתי אפשרויות הפירוש הללו- אשר יש להן כנראה, גם השלכות מעשיות על אופייה של השביתה ממלאכה- משתקף כמדומה יפה גם בהתייחסויות השונות שאנו מגלים בהלכה המאותרת כלפי הקטגוריה של איסורי" עובדין דחול". צמד השאלות, שיהווה עבורנו ציר- בדיקה- מרכזי בפרקים הבאים,

הוא:

א) האם בכל התקופות אותן נבדוק ישנה הסכמה בין החכמים על קיומה של קטגורית פעולות שנאסר לעשותן בשבת ויו"ט אך ורק מצד היותן פעולות סקולאריות? 61 ואם כן, כיצד תוגדרנה אותן פעולות סקולאריות שנאסרו? בפעולות שטורח ועמל כרוך בעשייתן- האם אסורות הן בכלל על פי ההלכה בשבת ויו"ט? ואם כן, האם יש לשייכן לקטגורית איסורי" עובדין דחול"? וגם כאן יש לשאול: כיצד נקבע מהי מידת הטורת והיגיעה ההופכת פעולה מסויימת לפעולה אסורה?

איסור המלאכה ביו"ט

בניגוד לשבת בה נאסרו, לפי המסורת המקובלת, פעולות הכנת האוכל ע"י הבישול והאפיה כאחת מל"ט המלאכות, 62 הרי ביו"ט נאמר בשמות י"ב, ט"ז:

59 א) עי' גם שם, ל"ה, ב'- ג':"... וביום השביעי יהיה לכם קדש, שבת שבתון לה', כל העשה בו מלאכה יומת, לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת". הפרשיות השונות שהצגנו כאן מייצגות אכן טעמים שונים, אבל בדברים ה', י"ב- י"ט, הפרשה מערבת את שני הטעמים הללו. מחד, אופי יום השבת הוא יום של קדושה, ומאידך, מודגש שם מאוד הטעם הסוציאלי. שם מופיעה גם זכירת יציאת מצרים כגורם מזרז לשמירת מנוחת השבת, אפשר משום שכעם של עבדים לא היה סיפק בידם לנוח. וראה טיגאי, שם, עמ' 508, אפשרויות נוספות. ברם ר' דה- וו( נ"ל בהע' 42), עמ' 202, סבור כי כאן מקושרת השבת לתורת הגאולה, בדומה לעניינים רבים אחרים במקרא. ביתכן שיש לקשר הדברים דלעיל עם ההבדל שבין פרשיית השבת של ויקרא כ"ג, כ"ג- כ"ה, המדגישה את איסורי המלאכה בשבת, כנגד במדבר כ"ח ט'- י', המונה את קרבנות השבת, אבל נמנעת מלהזכיר את איסור המלאכה, וזאת בניגוד בולט לשאר המועדים( פרט לר"ח) הנזכרים באותה פרשה, בהם מודגש איסור המלאכה( ראה שם פס': י"ח, כ"ה, כ"ו; ובפרק כ"ט: א', ז', י"ב, ל"ה). ע"כ ראה דברי קנוהל( הנ"ל בהע' 41) עמ' 114-117.

60 לדעת די"ד גילת, משנתו של ר' אליעזר בן הורקנוס, ת"א, תשכ"ח, עמ' 9, בימים קדומים לא הבדילו כלל בין סוגים שונים של איסורי מלאכה, ו"באותם ימים(= בימי בית שני) אסרו על עצמם כל עבודה שיכלה להימנות על איסור' לא תעשה כל מלאכה'". ברם, ראה מ"ש ע"כ להלן בעמ' 128-130. 61-" עובדין דחול"?

62 על אף שבפסוקי התורה עצמם אין הכרח לבאר כך, ראה לעיל הע' 41.

- 12-