להסיק מכך כי אם תיעשה פעולה זאת בשינוי מדרך עשייתה תהא מותרת. 33

עמדתו הפרשנית של רש"י נשתרשה בספרות ההלכה האחרונה ללא עוררין. בספרות האחרונים אין אתה מוצא מי שאינו מונה כקטגוריה נפרדת את איסורי" עובדין דחול". רק לשם הדגמה אצטט מסיכומו של רי"ז גילת המונה את הקטגוריות המרכזיות של הלכות שבת: 34

" ההלכה מבחינה באיסורי שבת חמישה סוגים: אבות מלאכה, תולדות, שבות, מוקצה ועובדין דחול".

את דבריו אלו הוא מנמק: 35" במקורות התלמוד נאמר במקום זה שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול'", והוא מציין לתוספתא שבת פי"ז ה"ה( ליברמן: ט"ז( י"ז) ח') שתובא בהמשך דברינו, וכן לברייתות נוספות בבבלי שידונו להלן.

לטענתנו- טענה שנשתדל להוכיח בהמשך- אין זו אלא שיטה פרשנית אחת מן השיטות, שדחקה מאוחר יותר את רגלי השיטות המתנגדות לה, ולא הותירה להן מרחב קיום בעולמה של ההלכה. בפרקים הבאים ננסה להתחקות אחר גילגולי קטגוריה זאת מן המקורות הראשונים, וננסה להעמיד מול שיטת רש"י שהצגנו כאן, שיטות אחרות שקולן נאלם במהלך עיצובן המאוחר של הלכות שבת

בספרות הראשונים והאחרונים.

הצעת שאר משפטי" כדשע"ב" מן התוספתא

( 1) דמאי, ג' ט"ז:

" גבאי קופה 36 אין גובין( ביו"ט) ומכריזין ביו"ט כדרך שגובין ומכריזין בחול, אבל בצנעה

גובין בתוך חיקן ומחלקין על כל שכונה ושכונה".

ברייתא זאת אינה מופיעה בבבלי, אבל בירושלמי דמאי ג', א'( כ"ג, ב'):

"... גבאי צדקה ביו"ט לא יהו מכריזין כדרך שמכריזין בחול, אבל גובין ומחלקין לכל שכונה ושכונה בפני עצמה".

33 בהמשך גם נעלה במקרים מסויימים את האפשרות להסביר את משפטי" כדשע"ב" כפסוקיות סיבה שהתאבנו, ומממילא איבדו את הוראתן הראשונית להיתר בשינוי, ראה מ"ש בעמ' 56-57.

34 לקדמותם של איסורי שבת אחדים, ספר השנה למדעי היהדות של אוני' בר אילן, כרך א', תשכ"ג, עמ' 106. 35 בהע' 1 שם.

36 ד' דוד פארדו ב"חסדי דוד" מגיה כאן על פי נוסח הירושלמי שלהלן:" גבאי צדקה" במקום" גבאי קופה", משום שלדעתו סתם קופה מיועדת לאיסוף מעות ו"מעות ביו"ט מאי עבידתיה"? אבל יש להעיר כי קופה משמשת לקבלת דברים רבים ולאו דוקא מעות: קופת הרוכלים, קופת הבשמים( בבלי, גיטין, ס"ז, א'), לתבן ולבשר( שם, ברכות ל"ב, א') לעפר( שם,

ביצה, ח', א') לעצמות[ ירו', ברכות, פ"א( ג', א')] ולעוד שימושים רבים, ראה ערוך השלם, ע'" קפה" ח"ז, עמ' ק"ס. אלא שבכל זאת הערת החס"ד יש לה מקום כאן, שכן הכינוי" קופה" סתם אכן משמש לגביית מעות דוקא, ובניגוד לתמחוי, ראה משנת פאה ח', ז':" מי שיש לו מזון שתי סעודות לא יטול מן התמחוי, מזון ארבע עשרה סעודות לא יטול מן הקופה והקופה נגבית בשנים" וכו'. וראה עוד: גביע צרפתי, סמנטיקה עברית, עמ' 26. 37 שם, בעמ' 232, בד"ה" על כל שכונה ושכונה".

- 38-