משום כך מפרש הר"ש ליברמן 40 כי מדובר כאן על שימוש בכלים אלו( האסורים בטלטול כשלעצמם) לצורך גופם, כגון לגרור גבינה קשה או דבילה יבשה בהכאת המקבת ע"ג המפסלת. ומפסלת זו יש לפרשה לפי פירוש הגאון 47 שהיא" כמין מעצד רחב שהוא פוסל בו את העץ", 42 והכאה זו במקבת על גבה באה כדי למהר את החיתוך.

גם לגבי תיאור הקשתנית והמקדח וטעם איסורם מצינו מחלוקת דומה. ה"מנחת בכורים" מתאר את הקשתנית כ"מין כלי אומנות העשוי לקידוח נקבים", והמבנה שלו:" מעץ קטן עם מסמר תחוב בו". וטעם האיסור בשימושה הוא משום בונה.

אך שוב תעלינה אותן טענות שהעלינו קודם כלפי פירושו לאיסור ההכאה במקבת ע"ג מפסלת. ואמנם הר"ש ליברמן בתוכ"פ שם, המסתמך על דבריו של יסטרוב 43 שקשתנית זו זהה ל- TEREBRA הידועה לנו מן העולם הקלאסי 44 ומפרש כי התוספתא עוסקת בשימוש בכלים אלו לצורך גופם, כגון כשרוצה לקדוח חור בדבילה, הרי אז אסור לו לעשות זאת בקשתנית אלא במקדח בלבד. וטעמו של האיסור, לדעתו, כפי שהוא מפרש בביאור הקצר שם, הוא משום היותו שייך לקטגוריה של איסורי" עובדין דחול".

אך אנו מציעים, כאפשרות פרשנית( א), לראות את הסיומת" כדשע"ב" כעונה על שאלת אופן הפעולה בלבד. התוספתא באה רק לציין שאין לקדוח בקשתנית( ע"ג המקדח), וכתיאור נוסף לציון פעולות האיסור מוסיפה:" כדשע"ב". ולפי זה לפנינו צמד תיאורי אופן: א)" לא יכה במקבת על גבי מפסלת ולא יקדים בקשתנית". ב) לא יכה ולא יקדים כדשע"ב, ושני משפטי אופן אלו לדבר אחד נתכוונו.

( 3) י"ד,( ט"ו), י"א:

40 תוכ"פ, עמ' 221.

41 פירוש הגאונים על סדר טהרות, מהד' אפשטיין, ברלין, תרפ"ד, עמ' 31.

42 והרמב"ם בפיה"מ לכלים י"ד, ד' פירש:" ומפסלת' אלממסלה' וצורתה מפורסמת, והיא ברזלית כעין סכין משוקעת בתוך עץ בשפוע, ומפרקין אותה, ומרכיבים אותה, ואין בולט ממנה על פני העץ כי אם שעור מועט שבה מחליקין את הקרשים". וראה מילון הלשון העברית, לא' בן יהודה, ח"ז, ירושלים, 1959, עמ' 3216 בהע' 2. ואמנם הוא הבין שם כי מעצד בפיה"ג הוא כמין איזמל רחב, ומשום כך מכה בו האומן( הנגר או הסתת) במקבת. אך מפירוש רה"ג לערכין כ"ג, ב' המתרגם" מעצדין" -" פאסין"( וכן בפיה"מ לכלים שם, ועי"ש בהע' הר"י קאפח מס' 23) משמע שכוונתו לקרדום, וראה בהע' רי"ן אפשטיין בפיה"ג לטהרות שם( הע' 6). ומשהו סיוע יש בזה לציורו של ה"מנחת בכורים", ויותר מזה יסתייע פירושו מתרגום יונתן לתהלים ע"ז, ו' שם" וכילפות" מתורגם" מיפסלת( כבדפו') או" מפסולת"( כ"י)[ ובענין תרגומי" כילפות" ראה דברי ר"ד בויארין, ללקסיקון התלמודי, תרביץ נ',( תשמ"א), עמ' 181].

43 במילונו, ערך קשתנית, עמ' 1430. 44 יסטרוב המסתמך על תיאורו של

793.W. SMITH, A DICTIONARY OF GREEK AND ROMAN ANTIQUITIES, 1853. P והמדובר לפ"ז על מכשיר

שהיה בשימוש נפוץ וידוע ו- PLINIUS ב-198, FHISTORIA NATURALIS VII מספר כי המצאת מכשיר זה יוחסה לדדאלוס( מהד' 640.LOEB, II, P). סוג זה של מקדח היה מסתובב בעת הפעלתו ע"י קשת(= קשתנית). תנועות הקשת בידי המפעיל סובבו את מכשיר הקידוח ע"י חוט שנכרך סביב ידית המקדח. עוד על ה- TEREBRA דאה

, DAREMBERG- SAGILIO- 1

1877-1919, DICTIONNARE DES ANTIQUITES GREQUES ET ROMAINES PARIS בערך זה. ציורים של חלקים ממכשיר זה ראה במילונו של סמית הנ"ל בעמ' 243, וצילומים של מכשיר דומה לו ששרד בנגרות הכפר הערבית בספרו של ש' אביצור" אדם ועמלו, אטלס לתולדות כלי עבודה" וכו', ירושלים 1976, בעמ' 164,166.

- 40-