" מונה אדם את אורחיו ואת פרפרותיו מפיו, אבל לא מן הכתב".

2) בברייתא בבבלי שם קמ"ט, א', הנראית כלקוחה מאותו מקור שממנו לוקחה התוספתא דילן: " והתניא מונה אדם את אורחיו ואת פרפרותיו] 58 כמה מבפנים וכמה מבחוץ וכמה מנות

עתיד להניח לפניהם מכתב שעל גבי הכותל, אבל לא מכתב שעל גבי טבלא ופנקס". 3) וברייתא נוספת המובאת בסוגיה שם:

" תניא מונה אדם את אורחיו ואת פרפרותיו מפיו אבל לא מן הכתב, ר' אחא מתיר מכתב שעל גבי הכותל".

בהתאם לאפשרויות הפירוש. השונות של פסוקיות" כדשע"ב" שהצבנו לעיל, ברצוני להציע כאן שני הסברים אלטרנטיביים להשתשלות הנוסחאות הללו שיתבססו על הטקסטים עצמם. 59

על פי דרך( א) אני משער שהנוסח הקדום ממנו שאב רבי את הנוסח הממופיע במשנה שלנו היה נוסח מעין זה:

מונה אדם את אורחיו( ואת פרפרותיו) מפיו אבל לא מן הכתב כדשע"ב'.

איננו יודעים לומר בודאות מהי הסיבה שגרמה לכך שבכל המקורות המקבילים למקורות" כדשע"ב" שבתוספתא ובברייתות שבתלמודים חסרה במשנה פסוקית" כדשע"ב". 60 אך אם נרשה לעצמנו להניח הנחה שיש לבססה על מסקנותיו האחרונות של רש"י פרידמן, ראה להלן עמ' 47) כי רבי- או העורך ממנו נשאבה משנת רבי- השמיט במשנתו את הסיומות" כדשע"ב" שהיו לפניו, ושהתוספתא, לעומת זאת, שדרכה לשמר נוסחאות המרחיבות בהסבר הסתום והבלתי מבואר שבמשנה, יתכן שראתה כאן צורך להרחיב בהסבר האיסור לקרוא מן הכתב כדשע"ב. ומשום כך פירטה: קריאה מן הכתב שע"ג טבלה ופנקס היא( למשל) קריאה כדשע"ב, אבל קריאה מן הכותל אינה הדרך הרגילה בחול, 61 ומשום כך מותרת. וב-3) עדיין ניכרת עדיין ההפרדה בין שתי השכבות, שחיבורה היה מאוחר יותר. 62 זו הקדומה הינה זהה לחלוטין למשנה- 1), ודברי ר' אחא הם הסבר שהתווסף אח"כ לנוסח המשנה 63 על פי תוספת הביאור

58 המוסגר אינו בדפוס אבל נמצא בכת"י. ראה דק"ס שם אות מ'. 59 מציע אני לפני הקורא רק את אפשרויות הפירוש המתבססות על דרך( א) ודרך( ג) שהוצעו לעיל, משום שתמוה יהיה לפרש כדרך( ב), שהדרישה בסיפא של התוספתא היא לבצע" שינוי" בקריאה מן הטבלה והפנקס! אך ראה גם להלן הע' 66. 60 עיין ברשימת המקבילות להלן בהע' 77.

61 על הכתיבה ע"ג הכותל בעולם העתיק ראה: ש' קרויס, קדמוניות התלמוד, כרך א'( עברית), ח"ב, וינה, תרפ"ד, עמ' 443 והע' 2; וראה עוד: בעמ' 180; וכן: אוגוסט מאן, 491.POMPEII IT'S LIFE AND ART, NEW YORK, 1982, P( מהדורה שלישית);

H. BLUMNER, TECHNOLOGIE UND TERMINOLOGIE DER GEWERBE UND KUNSTE BEI GRIECHEN UND ROMAERN, LEIPZIG, 1884

H.H. TANZER, THE COMMON PEOPLE OF POMPEII, A STUDY OF THE GRAFFITI, BALTIMORE, 1939

ובפרט דבריה של טנזר שם, בעמ' 94. תודתי למורי פרופ' דניאל שפרבר שהפנה אותי לספר זה. איתי בכתובים מאמר נפרד בענין זה, שאני מקוה לפרסמו בקרוב.

62 והשווה גם לדבריו של ר"ד הלבני, מקורות ומסורות לשבת, עמ' שצ"ב ד"ה ראוי. 63 הרמב"ן בחדושיו לב"מ מ"ח, ב' ד"ה ר' יהודה אומר:..." שכן דרך בעלי הגמרא לשנות לשון הברייתות כדי להוסיף בהן פירוש וכו'. והרשב"א בחידושיו לנדה ס"ו, א':" דרך הגמרא בכמה מקומות להוסיף בלשון התוספתא דרך פירוש בעלמא כאילו הוא מגוף התוספתא"( וכן בנידון דידן בענין המשנה). והאריך בכל זה ר"ח אלבק, מבוא לתלמודים, עמ' 31 הע' 34.