שבתוספתא דילן. 64

על פי דרך( ג) יש לשער כי בתוספתא וב-2) מצויה תוספת סייג( המתירה מכתב שע"ג הכותל) לאיסור הכללי שבמשנה למנות את האורחים מן הכתב. ובתוספתא מצוי גם הטעם והנימוק לאיסור הנזכר: כדי שלא יעשה כדשע"ב.

על פי זה נוכל לומר כי בימי ר' אחא 65 נתפסו המקורות הללו כחלוקים זה על זה. היו שנקטו כמשנה, כי לפנינו איסור כללי למנות האורחים מן הכתב והיו שפירשו כתוספתא- כר' אחא למשל- כי איסור זה מוגבל לטבלה ופנקס. בדרך זו נקט ר"ד הלבני. 66 לדעתו הנוסחאות שלפנינו משקפות מחלוקת תנאים. 1) אוסרת כל קריאה מן הכתב, ולעומת זה התוספתא ו-2) מתירים קריאה מן הכתב שע"ג הכותל. מחלוקת זאת משתקפת לדעתו גם ב-3), שם ת"ק אוסר כל קריאה כבמשנתנו, ור' אחא, כתוספתא, מתיר מע"ג הכותל.

בבבלי( שם, קמ"ט, א') מצינו מחלוקת אמוראים בטעם האיסור שבמשנה לקרוא מן הכתב. לרב ביבי גזירה שמא ימחוק, ולאביי גזירה שמא יקרא בשטרי הדיוטות. הר"ש ליברמן 67 מבין כי" גזירה" זאת של אביי הינה בעצם ביטוי לשייכות איסור זה לקטגוריה של איסורי" עובדין דחול". אין אמנם הכרח בכך לענ"ד, 68 אך גם אם נחליט לקבל דעתו, לא נוכל להסיק מכך אלא על עמדתו של אביי בנידון. 69

לסיכום, מבדיקת אופי היחסים בין המקורות המקבילים לתוספתא דילן עולה כי לא בכולם היתה הסיומת" כדשע"ב". על פי דרך( א) ודרך( ג) דלעיל הצבנו שני מודלים אפשריים להסבר היחס שבין הנוסחאות השונות של ברייתא זאת. נטייתנו, כפי שהערנו, היא להעדיף את דרך( א).

מן העיון בדעות האמוראים שבסוגיה הבבלית לא התחוור לנו האם היתה לפני רב ביבי ואביי התוספתא דילן( או נוסח דומה לה שבו מצויה הסיומת" כדשע"ב") ואם קישרו האמוראים( או: רק אביי?) איסור זה שבתוספתא לקטגוריה של איסורי" דרך חול".

( 7) שם, שם, כ"ה:

64 ושמא נוכל לשער, לפי זה, כי לבבל הגיעה תוספת ההסבר למשנה בשני שלבים. בשלב הראשון הגיעה תמציתה של התוספתא ע"י הברייתא- 3) ומאוחר יותר התוספתא עצמה- 2). שאלא"כ יקשה קצת להבין מדוע נצרכו בבבל לברייתא

= 3) כשיש בידם נוסח 2) המפרט ומאריך יותר.

65 ר' אחא בן הדור ה 3-4 בא"י( ר"ה אלבק, שם, עמ' 316 318).

66 שם, עמ' שצ"א- שצ"ב. ברם, אעיר כי לדעתי זון פירוש זאת מסתברת פחות מדרך הפירוש הראשונה שהצענו, שכן כבר הערנו לעיל בעמ' 37-38 שדרך( ג) נשענת לפי הבנתה הפשוטה על דרך( ב), שעל פיה פסוקית" כדשע"ב" מתירה עשיית הפעולה הנידונית בשינוי. ואם כן, כפי שהערנו לעיל בהע' 59, אין זה מתאים כלל למקרה שלנו, הדן בקריאה מן הטבלה

והפנקס. 67 בתוכ"פ שם עמ' 285( לשו' 15, בסוף דבריו שם).

68 ואגב כך יש לשאול, כיצד הבין רב ביבי ברייתא זאת, האם לו לא היתה מוכרת קטגוריה זאת?

69 עוד על עמדתו של אביי בענין זה ראה להלן עמ' 66-67. הצעתנו שם, הקושרת אותו עם השימוש במונח" עובדין דחול", ולפיה שימוש זה שבפי אביי מכוון גם לקטגוריה של איסורי שבת, אכן יכולה לעלות בקנה אחד עם הצעתו של ליברמן. אך אין בכך, כמובן, כדי לומר בהכרח מה הוא פירושה המסתבר יותר של התוספתא עצמה.

- 44-