Druckschrift 
Le-toldot ha-ḳaṭegoryah shel isure "ʿovadin de-ḥol" be-Shabat ṿe-yo[m] ṭ[ov] ṿe-yiḥusah la-ḳaṭegoryah shel isure ha-"shevut" / me-et Admiʾel Ḳosmanלתולדות הקטגוריה של איסורי "עובדין דחול" בשבת ויו"ט ויחוסה לקטגוריה של איסורי ה"שבות" / מאת אדמיאל קוסמן
Seite
45
Einzelbild herunterladen

" המשמר זרעים מפני עופות, ומקשאות מפני חיה, משמר כדרכו בשבת, ובלבד שלא יספק ולא ירקד ולא יטפיו כדרך שעושה בחול".

ברייתא זאת מובאת רק בבבלי עירובין ק"ד, א' ובלא שינוי נוסה משמעותי:

" המשמר פירותיו מפני העופות ודלעיו מפני החיה משמר כדרכו בשבת, ובלבד שלא יספק ולא יטפח ולא ירקד כדרך שהוא עושה בחול". 70

גם כאן אין מניעה לומר, לדעתנו, כי פסוקית" כדשע"ב" שבמשפט זה הינה פסוקית אופן שאינה כוללת סיבה, והיא מקבילה לתיאורי האופן:" יספק"," יטפת" ו"ירקד".

( 8) מו"ק ב', ה':

"... ומקבלין קיבולת במועד למוצאי מועד, ובלבד שלא ימנה ולא ישקול ולא ימדוד כדרך

שעושה בחול".

גם כאן ניתן לפרש כדרך( א) או כדרך( ב) כי פסוקית" כדשע"ב" זו הינה פסוקית אופן חסרת סיבה, הבאה לתאר את אופני המנין השקילה והמדידה שנאסרו.( בין אם הכוונה לכמויות המנין השקילה והמדידה, ובין אם הכוונה לכלים ששמשו בכל ימות השבוע לפעולות אלו).71

סיכום ובירור הממצאים

מבדיקת משפטי" כדשע"ב" שבתוספתא ומקבילותיהן עלו בידינו המסקנות הבאות: 1. בשלוש דרכים שונות ניתן לפרש משפטים אלו.

2.בהלכה המאוחרת התקבלה דרך( ג) הרואה במשפטים אלו ציון לקטגוריה הלכתית של פעולות סקולאריות שנאסרו בשבת, אף שבמקורות" כדשע"ב" יש שהפירוש המסתבר הוא אחד מבין שני

הפירושים האחרים.

גם אם לא נרצה להכריע אלו מבין הפירושים הללו קולע יותר לאמת ההסטורית, נוכל כבר בעצם הצעת הניתוח הפרשני שהעלינו בפרק זה לערער על שני דברים שנשתרשו מאוחר יותר: א.דרך( א) ו( ב) נדחו לגמרי מעולמה של ההלכה. וכאן ברצוננו להראות כי אפשרות זאת מסתברת לא פחות מדרך( ג), המקובלת אצל פוסקים ופרשנים ראשונים ואחרונים.

ב.לטעון כי דוקא החלל שנוצר בעקבות העובדה שהטקסטים הללו" מזמינים" אפשרויות פירוש שונות, הוא זה שמאוחר יותר( הן בתקופה האמוראית והן בתקופה הבתר- אמוראית) יגרום לחילוקי השיטות בפרשנותם של משפטי" כדשע"ב" 12 אבל נדמה שדוקא הדרך הפרשנית המקובלת( ג) היא הפחות

70 כך בכ"י רבים ובראשונים. ראה דק"ס שם אות ב'.( ושלא כנדפו':" כדרך שהן עושין בחול", שגם תמוה, שהרי נקט ברישא " המשמר"- לשון יחיד). 71 בירושלמי מו"ק ג', ד'( פ"ב, א'):" השם שם כדרכו(=" המקבל דבר בשומא שם בדוכן דרך שומא בעלמא". קה"ע) ובלבד שלא ימוד ושלא ישקול ולא ימנה", ושם חסרה הסיומת" כדרך שהוא עושה בחול". וראה שם המשך דברי קה"ע המקשר איסור זה לקטגוריה של איסורי" עובדין דחול". וראה גם להלן עמ' 237 הע' 26.

72 בהמשך הדברים גם נראה כי ראשונים, שהבינו את פסוקיות" כדשע"ב" בדרך( א) או( ב) במשפטים שאינם כוללים סיבה,

- 45-