Druckschrift 
Le-toldot ha-ḳaṭegoryah shel isure "ʿovadin de-ḥol" be-Shabat ṿe-yo[m] ṭ[ov] ṿe-yiḥusah la-ḳaṭegoryah shel isure ha-"shevut" / me-et Admiʾel Ḳosmanלתולדות הקטגוריה של איסורי "עובדין דחול" בשבת ויו"ט ויחוסה לקטגוריה של איסורי ה"שבות" / מאת אדמיאל קוסמן
Seite
47
Einzelbild herunterladen

1.התוספתא( או הברייתות) והמשנה משקפים נוסחאות מקוריות מקבילות.

2.עורך התוספתא( והברייתות) הוסיפם. 3.עורך המשנה השמיטם.

כל ההסברים הללו אפשריים, כמובן, אלא שלענ"ד ההנחה שבעל התוספתא( והברייתות!) הוסיפם קשה היא, ואילו ההנחה שעורך המשנה השמיטם היא המסתברת יותר. ניתן גם לאשש זאת ממסקנות מחקריו האחרונים של רש"י פרידמן, שערך לאחרונה בדיקה שיטתית של החומר המקביל במשנה ובתוספתא והעלה כי על פי רוב התוספתא היא זאת שמכילה חומר קדום, שבעל המשנה טרח אחר כך על עיבודו מתוך מגמות שונות. בין השאר הראה רש"י פרידמן כי אחת המגמות המרכזיות שעל פיה פעל עורך המשנה היתה לקצר ולהשמיט דברים מן החומר הקדום. 78

ואם אכן נכונה ההשערה שהעלינו, כי עורך המשנה השמיט סיומות אלו(= פסוקיות" כדשע"ב") מתוך מגמה לקצר בנוסח המשנה- הרי נוכל להסיק מכך, כמדומה, מסקנה זאת: עורך המשנה לא הבין פסוקיות סיום אלו על פי הדרך השניה והשלישית דלעיל, שכן לו היה מבין כך לא היה יכול להשמיט פסוקיות אלו, שהן חיוניות- על פי הדרך השניה והשלישית 79- להבנת מהותו של האיסור, שכן באות הן לצמצם את תחולת האיסור ולהתירו בשינוי!

לכן, סביר יהיה לדעתנו להניח, כי עורך המשנה הבין, כדרך( א) דעיל, שפסוקיות אלו מהוות תיאור אופן נוסף במשפט, החוזר, במילים אחרות, על תיאור האופן הראשון, ומשום כך גם היה מקום להשמיט, מטעמי קיצור, סיומות אלו.

ברייתות" כדשע"ב" בתלמוד הבבלי 80

( 1) שבת קמ"ג, ב':

" תנא לא יספוג ביין ולא יטפח בשמן שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול".

כבר בברייתא ראשונה זאת נוכל לשים לב לחידוש שבצורה התחבירית שבה מנוסח משפט זה. עד עתה הכרנו שתי צורות תחביריות בהן הופיעו במשפט פסוקיות" כדשע"ב":

( 1)"...( 1) לא( יעשה פעולה פלונית) כדשע"ב"( כך בברייתות שבתוספתא הנ"ל ברוב המקורות). ( II)"( יעשה אדם פעולה פלונית) ובלבד שלא( יעשה פעולה זאת) כדשע"ב". כך למשל בתוספתא מקור ( 3):"... מביא תבן בקופה ומרדיד ובלבד שלא ירדה בידו ובקופה כדשע"ב". 81

78 דברים אלו מסר לי בטובן פרופ' פרידמן בעל פה. סיכום דברים ראשון של מחקר חשוב זה יוכל הקורא למצוא בספר היובל לכבוד רי"ד גילת העומד לראות אור בקרוב. 79 אלא אם כן הבין משפטים אלו כמשפטי אופן מאובנים, דבר שלא נראה לנו סביר כשאנו בודקים את המקבילות הנ"ל שבתוספתא. וראה על כך להלן בעמ' 56-57.

80 כל המקורות הנוגעים לענייננו בתלמוד הירושלמי נראים כאמוראיים, וידונו להלן בפרק המוקדש למשפטי" כדשע"ב"

בספרות האמוראית.

81 שלא כנוסח כי"ע..

- 47-