אלא נראה כי פירוש הדברים המסתבר יותר הוא, כי בעלי הסוגיה סבורים כי כל שימוש במאזנים, ואפילו בשינוי מדרך השקילה בהם בחול!) הינו פעולה סקולארית, שנאסרה ביו"ט. ואפשר כי, לפי זה, נוכל להסביר שרבי יהודה המיקל, סבור, לדעת בעלי הסוגיה, שכיון שפעולה זאת אינה נעשית כדרכה, יש להתירה, ככל הפעולות שהותרו ביו"ט כשהן נעשות בשינוי. 58 ולא רחוק גם, לפי זה, יהיה להניח, כי קושיים של בעלי הסוגיה כאן נבע מן התמיהה על כך שפעולות אחרות הותרה עשייתן בשינוי במפורש, ואילו כאן אסרו חכמים את פעולת השקילה אף שנעשתה בשינוי. ומשום כך תירצו כי השקילה במאזנים פעולה יוצאת דופן היא, המזכירה במיוחד פעילויות בעלות אופי של חול( כנראה משום שקשורה היא קשר הדוק מאוד לעסקי המסחר היומיומיים). 59

ואם כנים דברינו, נוכל להסיק מסוגיה זאת מסקנות הפוכות מאלו שעלו מן הסוגיה בעקבות דברי

רש"י:

א) השימוש במונח" עובדין דחול" אינו בא כלל כדי ללמד שפעולה הנעשית כדרכה אסורה ופעולה הנעשית בשינוי אין בה חשש של" עובדין דחול", אלא להיפך: השימוש במונח זה בסוגיה דילן, בא ללמד שאע"פ שפעולות הנעשות בשינוי מדרך חול הותרו בדרך כלל ביו"ט אם קשורות הן להיתר העקרוני של הכנת אוכל נפש, הרי שלגבי פעולה הנראית ביו"ט כקשורה קשר הדוק לעסקי חולין- כפעולת השקילה-

שם לא תועיל עשייתה בשינוי להתירה ביו"ט.

ב) והמסקנה הנובעת מכך, באופן מפתיע, היא, ששימושו המקורי של מונח זה בתלמוד אינו שימוש לקולא, כפי שהובן מאוחר יותר, 60 בעיקר בעקבות פירושו של רש"י, אלא שימושו הוא כשיקול לחומרא, הבא לטעון כי גם פעולות שהיה מקום להתיר עשייתן בשינוי בין"" ט- יש להחמיר בהן, ולהמנע מעשייתן בכל דרך שהיא.

ואם נקבל הסבר זה, נוכל אולי גם להבין יפה כיצד ביארו אותם חכמים( כאביי למשל, שסבור, כפי שנראה בהמשך, כי האיסור כאן הוא מטעם" עובדין דחול") את הדגשת לשון חכמים שבמשנה" אין משגיחין בכף המאזנים כל עיקר", 61 כאילו ר"ל: אין להתיר שימוש במאזנים בכל דרך שהיא, אף לא בשינוי. נראה איפוא, כי השימוש במונח" עובדין דחול" בביצה כ"ט, א' מתייחס לפעולה הנעשית מלכתחילה בשינוי מדרכה בחול, שיקול שהיה צריך בדרך כלל להטות את הכף לקולא, להתיר פעולה זאת( הקשורה להכנת המזון ביו"ט), אך כאן מחמת שייכות פעולה זאת לאיסורים החמורים במיוחד של" עובדין דחול" נאסרה הפעולה גם בשינוי.

ישקול כלי זה, וידע מה משקל הבשר שמכר ביו"ט על פי זה, אז ב) שקילה כנגד כלי שיודע משקלו ומשתמש בו כמשקולת אחרת לכל דבר, ראה מהר"ם כאן. ומובן, שאם ננקוט בדרך הראשונה תחריף השאלה עוד יותר. 58 ראה למשל במשנה שם א', ז'- ח'.

59 גם רש"י עצמו מודה כי לשיטת רבי יהודה, על כל פנים, יש לנו להסביר כי היתרו לשקול כנגד הכלי נובע מכך שהוא רואה שקילה זו כשקילה של שינוי. ראה שם כ"ת, א', ד"ה" כנגד כלי אין".

60 וראה דבריהם המפורשים של בעלי התוספות להלן, עמ' 236-237.

63 עליה תמהה הגמרא, עי"ש כ"ה, א' בהצעת רב יהודה בשם שמואל, וכן בירושלמי שם ג', ז'( ס"ב, א').

- 64-