לקטגוריה הלכתית לה שייך איסור זה. בחומר האמוראי הא"י( והכוונה למקורות בירושלמי שעשו שימוש בצורות התחביריות III בלבד, שכן צורה III אינה מצויה בירושלמי כלל) אתה כבר מוצא שימוש במשפטים אלו כמכוונים גם לסיבה, אך אין ברור מאימתי רווח שימוש זה. בחומר הבבלי, בו אנו מוצאים כבר שימוש בצורה תחבירית III, נראה כי משפטים אלו שימשו במקור כמשפטי סיבה.

כאן אנו כבר מבינים יפה מה גרם לפרשנדתא רש"י לקשור קשר אמיץ בין משפטי" כדשע"ב" לצורותיהן ובין המונח" עובדין דחול", אותו הכיר מן הבבלי ביצה בשני מקורות. שהרי אם אינך מפריד בין הצורות התחביריות השונות של משפטי" כדשע"ב", אתה יכול ממילא גם ללמוד מן הצורה השלישית גזירה שוה- מה שם מדובר במשפט הנראה כמשפט סיבה וכמציין לשיוך קטגוריאלי מובהק- אף בשאר הצורות המדובר הוא במשפטי שיוך קטגוריאליים. ומעתה יכולים אנו לכנות קטגוריה זאת כולה בשם" עובדין דחול", שהרי זהו בדיוק המקור והטעם לאיסורים הנכללים בקטגוריה זאת: שלא יעשה אותן פעולות כ"דרך חול", ובתרגום לארמית:" עובדין דהול".

אלא שזיהוי זה יצר כמה בעיות חדשות, שגרמו לרש"י להדחק ולהסביר מדוע אותן פעולות, הנזכרות בקשר עם" עובדין דחול" במסכת ביצה, שנעשות במקור, כפי הנראה, שלא כדרכן(= שקילה כנגד כלי או קופיץ, שקילת מנה כנגד מנה) אכן בכל זאת היתה רגילות לעשותן כך בחול.

3. ואשר למונח" עובדין דחול" במקורות שבבבלי ביצה, העלינו כי:

א) הפירוש המסתבר יותר לדעתנו מלמד כי נעשה במונח" עובדין דחול" שימוש כנימוק לחומרתם של דינים מסויימים, שהתלמוד היה סבור מתחילה כי ראוי להקל בהם.

ב) במקום אחד משתמש בו אביי, ובשני השימוש בו הוא ע"י הסתמא דגמרא. בשני המקורות הוא נזכר כדי להסביר מדוע יש להתייחס בחומרא לפעולות השקילה, אך בשניהם מדובר לא בשקילה הרגילה והמקובלת. במקור אחד הנושא הינו שקילה כנגד כלי או קופיץ, ובשני שקילה מנה כנגד מנה.

ג) המונח נזכר בתלמוד אך ורק בקשר לדיני יו"ט, ולא נזכר כלל בקשר עם דיני שבת. ד) הצענו הסבר אפשרי ליחס שבין המונח" עובדין דחול" לבין משפטי" כדשע"ב" לפי שימושם המשוער בבית מדרשו של אביי.

4. מפירושיו של רש"י למקורות" עובדין דחול" ו"כדשע"ב" עולה:

א) המונח" עובדין דחול" מציין לקטגוריה של איסורים המשותפת לשבת ויום טוב. קטגוריה זאת היא המצויינת בספרות התנאית במשפטי" כדשע"ב"( לצורותיהן השונות, שכולן לדבר אחד נתכוונו. לקטגוריה של איסורי" עובדין דחול"). 15

15 על תפקידו של רש"י ביצירת מושגים בתחום ההלכה השוה גם למ"ש פ' דיקשטיין בענין הנוגע לתחום הלכתי אחר, במאמרו " שוגג ומזיד אונס ורצון" שנדפס ב"המשפט העברי", קובץ ד', ת"א, תרצ"ג, עמ' 76.

.

- 73-