פרשנות הרמב"ם לסיומת" כדשע"ב" שבמקורות התנאיים והאמוראיים ועמדתו כלפי הקטגוריה המיוחדת של" עובדין דחול" 17

משנגשים אנו לעמוד על טיבה של תפיסת הרמב"ם בנושא בו אנו עוסקים, מתגלות לנו כמה תופעות מתמיהות, המבקשות הסבר. חלק מן המקורות הללו בהם עסקנו בתוספתא אמנם מובאים בחיבורו כלשונם, 18 אך בחלק נכבד מן המקורות הללו רואה הרמב"ם צורך לשנות מן הנוסח שלפנינו, וזאת בתרתי: א) בכל ההלכות הללו מן התוספתא ראינו כי הצורה התחבירית שהיתה בשימוש בספרות התנאית, הינה I או II ואילו צורה תחבירית III:" לא( יעשה אדם פעולה פלונית) שלא יעשה כדשהע"ב" אינה מצויה כלל בתוספתא, אלא רק בברייתות בבליות. אך הרמב"ם, כשהוא מעתיק מקורות אלו, רואה צורך לשנות בחלק

מן המקורות את הצורה התחבירית I ו- II לצורה III.

כך, למשל, במקור 3 בתוספתא 19 הלשון היא:

"... ובלבד שלא ימלול בידו הרבה כדשע"ב" וכו'.

אבל הרמב"ם מעתיק בהלכות שבת כ"א, י"ט:

" חבילי פיאה ואזוב וקורנית... אבל לא בידו הרבה שלא יעשה כדשהע"ב".

כך גם לגבי המקור הראשון אותו הצגנו לעיל מן התוספתא: 20 "... ובלבד שלא ירדה בידו ובקופה כדשע"ב".

ובברייתא ששנה רב פפא לרבא בבבלי עירובין ק"ד, א': 21 "... אינו מרדה לא בסל ולא בקופה אלא בשולי קופה".

והרמב"ם משלב את שתי הנוסחאות שם כ"א, ד':

"... לא ירדה לא בסל ולא בקופה אלא בשולי הקופה שלא יעשה כדשהע"ב" וכו'.

17 העיון בפרק זה ובבאים אחריו יוקדש לבירור העמדה השיטתית בה נוקט הרמב"ם בפסקין בטעמיהן של ההלכות הנוגעות למשפטי" כדשע"ב". והנה, בכל מה שנוגע לטעמי ההלכות אותם מספק הרמב"ם בחיבורו, סבור ר"י לוינגר, דרכי המחשבה ההלכתית של הרמב"ם, ירושלים, תשכ"ה, עמ' 21 ואילך( נדפס קודם לכן בספר השנה למדעי היהדות של אוני' בר- אילן, א', תשכ"ג, עמ' 255 ואילך), כי יש להתייחס אליהן בספקנות רבה, והוא מחלק בין שני תחומים:" התחום העיקרי שכלולים בו גופי ההלכות... והתחום הטפל שכלולים בו ההנמקות, הביסוסים התיאורטיים, ההסברות וההדגמות הבאות במשנה תורה ,. שאין לייחס להן אותה מידה של קפדנות ודייקנות כלפי האמת כדרך שאנו צריכים לייחס לתחום העיקרי". ברם, נדמה שאין דברים אלו חלים על כללי ההלכות בהם אנו דנים כאן. שכן, אנו מוצאים, כפי שנראה בהמשך הדברים, גם עיסוק מדוקדק וחמוד מצד הרמב"ם בשאלת טעמן של ההלכות הללו, וגם דייקנות ושיטתיות בטעמים אותם מציב הרמב"ם בפסקין בחיבורו, בכל הנוגע למשפטי" כדשע"ב" שבמקורות מהם הוא שואב.

18 כך לדוגמא מעתיק הרמב"ם מקור 8 שבתוספתא( עמ' 45) כמעט כלשונו. לפנינו בתוספתא שם:"... ובלבד שלא ימנה ולא ישקול ולא ימדוד כדשע"ב"( וראה שם הע' 71), והרמב"ם בהלכות יום טוב ז', כ"ה:" שוכרין וכו' ובלבד שלא ישקול ולא ימדוד ולא ימנה כדשהע"ב".( אלא שאיני יודע מדוע הועתקו הפעולות הללו אצלו בסדר שונה, ובמו"ק י"ב, א', הגרסא בברייתא" שלא ימדוד ושלא ישקול ולא ימנה כדשהע"ב").

19 עמ' 40-41,

20 עמ' 33. 21 עמ' 34.

-75­