מקור

המקורות האמוראים 35.

בבלי שבת קל"ט" ב':" מסננין את היין בסודרין אמר רב שימי בר חייא ובלבד שלא יעשה גומא".

ירושלמי, שם, כ', ב'( י"ז, ג'):

ר' בא בשם רב ובלבד שלא יעשה אותה כמין חיק, בעייא דא מילתא מהו לכפותן ונעשית חיק מאליה, א"ר מתניה מטה אותה על צידה ובלבד שלא יעשה כדשהע"ב". 37

בבלי שם, קל"ז, ב'- קל"ח, א': " איבעיא להו תלה מאי, אמר רב

א"ל אביי יוסף תלה חייב חטאת אלא מעתה תלה כוזא בסיכתא ה"נ דמיחייב? אלא אמר אביי מדרבנן היא, שלא יעשה כדשהע"ב". 38

רמב"ס

שם, כ"א, י"ז:" לא יעשה גומא בסודר שלא יעשה כדשהע"ב זיבא לשמר במשמרת" 36

שם, שם:" אסור לתלות את המשמרת

כדשהע"ב שמא יבא לשמר" הלכות יו"ט ג', י"ז: ואם היתה המשמרת תלויה מותר ליתן לה יין ביו"ט אבל לא יתלה בתחילה שלא יעשה כדשהע"ב" 39.

3938373635

מחוץ למקורות הללו ישנן עוד הלכות המנוסחות אצל הרמב"ם בצירוף משפטי" כדשע"ב"( כנראה הוסיפם מדעתו), ובכך נעסוק בהרחבה בהמשך.40 ועתה, לאחר שעיינו במקורות שבפסקי הרמב"ם בחיבורו בהלכות שבת, והצענו את עיקרי שיטתנו בהבנת דבריו, נעיין בתשובה שהשיב הרמב"ם לשואליו בנוגע ליחסו שלו כלפי אותה קטגוריה של איסורים

35 דברי רבא בשבת פ"א, א'" אסור למשמש בצרור בשבת כדרך שממשמש בחול" ומסקנת הגמ' שם שמותר למשמש רק בשינוי, לא הובאו בפסקי הרמב"ם. וראה מ"ש בעמ' 57 הע' 33. 36 גם מכאן מוכח מה שכתבנו לעיל, שכן דבריו חציים מנוסח הירושלמי וחציים מנוסח הבבלי. ובאמת לו היה רואה הרמב"ם בנוסחים הללו סתירה לא היה מרכיבם זה על זה. אלא ודאי ראה אותם כנוסחים חסרים שיש להשלימם זה מזה.

37 לעיל עמ' 55. 38 לעיל עמ' 57-58.

39 יש לשים לב לעובדה, שבאותה הלכה, כשהיא מנוסחת בהלכות יו"ט, אין הרמב"ם מוסיף את הסיבה המשלימה את משפט הסיבה:" שמא יבוא לשמר". על תופעה זאת בהלכות יו"ט ראה להלן עמ' 86-93.

40 ראה עמ' 96-105 זעמ' 98 הע' 101.

- 82-