אוסרין" וכו'.[ והרמב"ם מכריע בשאלה זאת בהלכות שבת כ"ב, כ':"... ואסור לו לשטתן, ואפילו בתוך ביתו גזירה שמא יאמר הרואה הרי זה כיבס בשבת ושטחה ליבשה, וכל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור"]. ובהמשך הדיון בביצה שם מובאת ברייתא: 54" אמר רבי שמעון בן אלעזר מודים ב"ש וב"ה שמוליכין את הסולם משובך לשובך, לא נחלקו אלא להחזיר... אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בסולם של שובך, אבל בסולם של עליה דברי הכל אסור".

מכאן מסיק הרמב"ם גם להלכות שבת( כ"ו, ז): 55

" סולם של עליה אסור לטלטלו... ושל שובך מותר להטותו, אבל לא יוליכו משובך לשובך,

שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ויבוא לצוד".

ובכן, כאן כבר ברור כמדומני, ללא ספק, שאין השימוש בפסוקית" כדשע"ב" אצל הרמב"ם מכוון לרמז לקטגוריה של איסורי" עובדין דחול", שהרי כבר מבואר בתלמוד כי טעמו של איסור טלטול הסולם הוא משום מראית עין, ולא משום" עובדין דחול".56

משפטי" כדשע"ב" בהלכות יו"ט לרמב"ם- האם מכוונים הם לציון קטגוריאלי?

האם ראה הרמב"ם גם במשפטי" כדשע"ב" המופיעים במקורות התנאיים והאמוראיים בקשר עם דיני יו"ט משפטים חסרי סיבה( כשם שראינו לעיל, שהוא מבין את משפטי" כדשע"ב" שבמקורות הללו, בנוגע לענייני שבת)? כדי לברר נקודה זאת יהיה עלינו מתחילה לעיין בדרך בה העתיק הרמב"ם את המקורות התנאיים שבתוספתא בהם הופיעו משפטי" כדשע"ב" בענייני יו"ט( או חוה"מ), והם שני מקורות בלבד.

54 והשוה לתוספתא יום טוב, א', ח', 55 ראה עוד להלן עמ' 105 הע' 122.

56 וראה עוד" מרכבת המשנה" על הרמב"ם שם, המשוה זאת לדבריו בהלכות יו"ט ה', ד'. וראה הניסוח המיוחד שנקט רי"מ הכהן במשנה ברורה, תקי"ת, ס"ק כ"ת, שהוטרד כנראה מהופעת פסוקית" כדשע"ב" זו שבלשון הרמב"ם.

-86­