57

מקור

1

8

רמב"ם

תוספתא דמאי ג' ט"ז:" גבאי

קופה אין גובין( ביו"ט)

ומכריזין ביו"ט כדרך שגובין ומכריזין בחול, אבל בצנעה

גובים" וכו'.

יום טוב, ד', כו':" וגבאי צדקה גובין מן החצרות ביום טוב, ולא

יהיו מכריזין כדרך שמכריזין בחול אלא גובין בצנעה" וכו'.

שם, מו"ק ב', ה':" ומקבלין קיבולת במועד למוצאי מועד, ובלבד שלא ימנה ולא ישקול ולא ימדוד כדשע"ב".

שם, ז', כ"ה:" שוכרין בשכיר על( וש המלאכה לעשותה לאחר המועד, ובלבד שלא ישקול ולא ימדוד ולא ימנה כדשהע"ב".57

כבר מן העיון בשני מקורות אלו אנו דואים ניסוח שונה מזה שהכרנו עד עתה בפסקיו בהלכות שבת. השוני העיקרי הוא בכך שהרמב"ם אינו הופך במשפטים אלו את פסוקיות" כדשע"ב" לפסוקיות סיבה חסרות, ואינו טורח להוסיף במשפטים אלו מה הוא הטעם שמחמתו גזרו חכמים שלא תעשינה פעולות

אלו כבחול, 58

נציג כאן גם את שאר המקורות בהלכות יו"ט בהם עושה הרמב"ם שימוש במשפטי" כדשע"ב":

57 אבל ראה לשון המאירי, בית הבחירה, מו"ק, לדף י"ב, א'( מהד' רבצ"י רבינוביץ' ור"ש סטרליץ, ירושלים, תשכ"ח עמ' ס"ו): " מתנין עם הגוי... ואף בזו דוקא שלא ישקול במועד... וכן שלא ימדוד... וכן שלא ימנה... שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול". וראה גם בדברינו להלן בעמ' 97-98.

58 שוני נוסף שניתן לראות בדוגמאות אלו, הוא שהרמב"ם משאיר כאן כמות שהם את משפטי" כדשע"ב" שבתוספתא, ואינו משנה אותם מצורתם התחבירית המקורית לצורה התחבירית מס' III. ברם, כפי שנראה בדוגמאות שיובאו בהמשך, לרוב נוקט אכן הרמב"ם בהלכות יו"ט דוקא את הצורה התחבירית מס' III. וראה מ"ש להלן בעמ' 89-93 על משמעותה של הבחירה בין הצורות התחביריות השונות בסגנונו של הרמב"ם.

-87­