שאלה אחרת היא, מדוע תולה הרמב"ם טעמו של דין זה ביו"ט בגזרה משום מקח וממכר, וכי כעורה

היא זו שנזכרה בסוגיה הנ"ל במפורש:" עובדין דחול(= או אם נרצה לתרגמה לעברית:" מעשי חול")". על כן נראה, כי לרמב"ם הטעם" עובדין דחול" הנזכר בתלמוד אינו טעם מיוחד לאיסור שקילה, אלא טעם כללי המתייחס לכל הפעולות האסורות במידת חומרה זו או אחרת- כפי ראות עיני חכמים- לגזרת מקח וממכר. ועל פי זה, כנראה התפרש לו לרמב"ם המונח" עובדין דחול" כטעמם הכללי של איסורים אלו, שנגזרו על ענייני מקח וממכר. אמנם בעסקו בענייני שבת, שם הוא מסנף את כל האיסורים שגזרו חכמים במפורט למלאכותיהן 71, מוסיף הוא כי החשש הספציפי הוא שמא יבוא לידי מלאכה של כתיבה. ברם, יש להעיר כי אין הרמב"ם מוחזק לגמרי ממערכת הלכות שבת שלו את האיסורים הסקולאריים. קבוצה זאת הוא מכנה איסורי" ממצוא חפצך", והיא כוללת דיבור חול בשבת וכיוצא בזה. בקבוצות איסורים זאת נעסוק בהרחבה בהמשך 72.

עמדת הרמב"ם בפירוש המשניות

עמדתו של הרמב"ם בכמה מהערותיו בפירוש המשניות 73 מעוררת בעיה, שברצוני להציגה כאן. בפיה"מ לביצה, ג', ג', הוא מנמק את האיסור הנזכר שם להביא את הבהמה שנשחטה בשדה ביו"ט

במוט ובמוטה משום

" שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול". 74

וכך שם ה', א', בנמקו את ההיתר הנזכר שם לשלשל פירות דוקא דרך הארובה ביו"ט: " מותר לשלשל פירות דרך ארובה בגג אחד אם רצה להעבירם בו ממקום למקום. אבל לשלשלם מגג לגג אסור, והטעם לכך מה שכבר אמרנו לא פעם שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול".

ושם א', ט', בקשר לאיסורם של ב"ש לשלוח אוכל לא מוכן ביו"ט, והיתר ב"ה הוא כותב: " טעם אסור בית שמאי שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול. גם בית הלל לא התירו אלא לשלוח ביד איש אחד או שנים, אבל לשלוח שלשה אנשים או יותר וביד כל אחד מהם אברים וכיוצא בהם הרי זה אסור כדי שלא יעשה מעשי חול גמורים". 75

71 על תופעה זאת של חילוקי טעמים בין שבת ויו"ט בנוגע לאותן הלכות, דאה מ"ש בעמ' 111.

72 ראה עמ' 188-194.

73 על שם החיבור" כתאב אלסראג"= ספר המאוד, ראה ד"ז פרנקל, דרכי המשנה, וורשא, תרפ"ג, עמ' 339, והשגתו של ד"ר קאפח, במבואו למהד' פיה"מ בתרגומו, ירושלים, תשכ"ג, עמ' 20.

74 בתרגום הנדפס נשמט משפט זה בטעות. ראה הערת ר"י קאפח שם.

75 כך בתרגומו של קאפח, אך בתרגום הנדפס מסיים:"... הרי זה אסור כדי שלא יעשה מלאכות של חול גמורות". ואפשר היה אולי להטות את הדברים בדוחק רב לכיוון אחר, לחשש שיעבור על אחת מל"ט המלאכות.

- 94-