הקושי המתעורר עם קריאת הדברים הללו בפיה"מ נובע מכך, שפסוקיות" כדשע"ב" במשפטים אלו מכוונות באופן ברור למדי לשמש כפסוקיות סיבה, ואף יש כאן לפנינו לראשונה שימוש גלוי במילים

" והטעם לכך" וכו'. וכמדומה, שראיה נוספת לכך אפשר למצוא בעובדה, שבמקור הערבי של פיה"מ אין מופיעות פסוקיות " כדשע"ב" אלו שבדבריו בערבית, אלא בעברית, כמי שמשתמש בביטוי קבוע וידוע.76 ברם, מפתיע יותר יהיה לגלות כי לא רק בענייני יו"ט נהג הרמב"ם כך בפיה"מ, אלא גם בנוגע לענייני

שבת.

וכך הוא כותב בפירושו למשנת שבת כ', א':

"... ואסרו חכמים את זה(= לתלות את המשמרת ביום טוב) שלא יעשה כדרך שהוא

עושה בחול".

אמנם מכאן אין עדיין ראיה חדשה, כיון שהסברו מכוון ליו"ט. ולענין סינון השמרים בשבת הוא אומר: " והמסנן את השמרים בשבת במסננת הרי זה עשה מלאכה, והיא תולדת בורר או תולדת מרקד", ולגבי איסור התליה בשבת אינו אומר דבר. אך סביר יהיה להניח שהתכוין בהסברו הראשון לומר טעם לאיסור תליית המשמרת הן לגבי יו"ט והן לגבי שבת.

וכך הוא מנמק בהמשך גם את האיסור שם במשנה ב' לסנן את היין בסודרין ע"י יצירת כמין גומא בפי

הכלי:

" מעבירין את היין דרך מטפחת, ובתנאי שלא יטה בידו את המטפחת בפי הכלי כדי שייצוק לתוך גומא, שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול". 77

ודברים ברורים מאד, לכאורה, הוא אומר בפירושו שם כ"ב, א', על האיסור הנזכר במשנה לספוג יינה של חבית שנשברה:

" הטעם שבגללו לא יספוג- שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול".

גם במקורות אלו של פיה"מ מופיעות פסוקיות" כדשהע"ב" במקור בעברית, ולא בתרגום לערבית, כשאר דבריו בפירושו למשניות הללו. 78

76 כך שם א, ט':" עלה' תחרים בית שמאי שלא יעשה כדרך שהוא עושה בתול...", ושם ג', ג':" לא יביאנה במוט... שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול...", ושם ה', א':" יג'וז תדליה' אלפירות דרך ארובה פי סטח ואחד אד'א אראד ינקלהא פיה מן מוצ'ע אלי מוצ'ע. אמא אן ידליהא מן סטת אלי סטח אכ'ר פלא יג'וז, ועלה' ד'לך מא קלנהא גיר מא מרה שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול",

77 טעם זה לקוח מן הירושלמי שבת, כ', ב'( י"ז, ג'), ראה עמ' 55.

78 כך שם כ', א' בענין איסור התליה של המשמרת:"... ותרם אלחכמים דילך שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול" וכו'. ושם, שם, ב'" ומסננין את היין בסודרין" הוא מבאר:"... ומסננין- ירוק אלכ'מאר פי אלמנאדיל, ובשרט אן לא ימיל בידה אלכ'רקה פי פס אלאניה מן חית' יצב פי מקער, ללא יעמל כדרך שהוא עושה בחול" וכו'. ושם כ"ב, א', בענין האיסור לספוג מה שנשפך מחבית שנשברה בשבת:" אלעלה אלתי לאג'להא לא יספוג שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול" וכו'.

79 אף שאין בידי להוכיח כי איגרת תשובתו הנ"ל מאוחרת היא לדבריו בפירוש המשנה, הרי נראה כי התאמת דברי האיגרת . לשיטתו במשנה תורה, מוכיחה כי איגרת זאת נכתבה בשעה שכבר חזר בו ממה שהיה נקוט בידן בצעירותו. על פי הידוע, מכל מקום, זמנה של האיגרת הקדומה ביותר שבקבצי איגרותיו הוא מ-1167 לערך( ראה מ"ש י' דינסטאג באנצי' עברית,

- 95-