Druckschrift 
Le-toldot ha-ḳaṭegoryah shel isure "ʿovadin de-ḥol" be-Shabat ṿe-yo[m] ṭ[ov] ṿe-yiḥusah la-ḳaṭegoryah shel isure ha-"shevut" / me-et Admiʾel Ḳosmanלתולדות הקטגוריה של איסורי "עובדין דחול" בשבת ויו"ט ויחוסה לקטגוריה של איסורי ה"שבות" / מאת אדמיאל קוסמן
Seite
107
Einzelbild herunterladen

לדעת גילת 129 השינויים המרכזיים בסדר השתלשלותן של הלכות שבת הקדומות, ובגיבושן למבנה הצורני הידוע לנו מן הלכה המאוחרת, הן אלו: 130

א)" בתקופת הבית השני מימי נחמיה ואילך וכו' החמירו, כידוע, בדיני שבת ואסרו על עצמם כל עבודה שיכלה להיכלל, לפי דעתם, באיסור' לא תעשה כל מלאכה'. באותם הימים לא הבחינו בסוגי המלאכה השונים" וכו'.

ב) בעקבות המחלוקת בין ר' עקיבא לרבי אליעזר( בכריתות ג', י')" אמר ר' עקיבא שאלתי את ר' אליעזר העושה מלאכות הרבה( בשבתות הרבה) 131 מעין מלאכה אחת מהו, חייב אחת על כולן, או אחת על כל אחת ואחת, אמר לי חייב על כל אחת ואחת". והתקבלות דעת ר"ע, כפי שנסתמה במשנת שבת ז', א' ש"העושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת אינו חייב אלא אחת"-" החלו בירורים להגדרת המלאכות שהן מעין מלאכה אחת, והבחנתן מן המלאכות שאינן מעין מלאכה אחת, אשר אם עשאן בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת".

ג) על רקע זה נוצרו הברייתות המסווגות את המלאכות לקבוצות, כגון זו שבתוספתא שבת ט',( י'), י"ז, י"ח:" החופר והחורש והחורץ מלאכה אחת מהן, הדש והכותש והנופט - מלאכה אחת הן, התולש והבוצר והקוצר והמוסק והגודד והאורה- כולן מלאכה אחת. המכבס והסוחט מלאכה אחת הן".

אבות

בברייתות אלו נמנות קבוצות מלאכות שכולן נחשבות למלאכה אחת, ומטרתן: להגדיר מהי" מלאכה אחת"(= קבוצת מלאכות אחת) אשר אין חייבים עליהם אלא אחת. ד) לאחר מכן צויינו( מתוך קבוצות אלו) אותן מלאכות שיכולות להיות מלאכות מייצגות ולשמש כאב- טיפוס של כל קבוצת מלאכות כזאת. קבוצה נבחרת זאת כונתה: מלאכות"( משנת שבת ז', ב'). 132 רשימה זאת הורכבה על סמך נוסחאות שהיו רווחות באותה תקופה מתוך התבוננות בחיי היצירה היומיומיים: אפיית הלחם, הכנת הבגד הכנת הבשר לסעודה וכד'. 133 בשלב זה עדיין לא היתה רשימה זאת מחייבת, וחכמים רבים הרכיבו רשימות שונות, או שהוסיפו ברשימתם מלאכות שלא נכללו ברשימת הל"ט מלאכות 134 המופיעה לפנינו

במשנת שבת ז', ב' הנ"ל. 135

129 במאמרו הנ"ל בתרביץ כ"ט, בעיקר בעמ' 226-228.

130 מפאת חשיבותם של הדברים לענייננו אצטט כאן קטעים מדבריו שם כלשונם.

131 אשר לנוסח זה ראה רי"ן אפשטיין, מבוא לנוסח המשנה, עמ' 59-60.

"

132 הנוסח" אב מלאכה" שם בז', א' מפוקפק ביותר, עי"ש בעמ' 223.

133 לדוגמאות של רשימות מסוג זה ראה גילת שם: תוספתא ברכות ז',( ו'), ה' ומקבילותיה, וירושלמי שקלים א', א'( מ"ח, ב'),

עי"ש בעמ' 227 ובהע' 16.

134 עי"ש בעמ' 222-226, ובסיכום הדברים בעמ' 228, והראיות רבות. 135 ועי"ש בעמ' 222-223. משנה זאת" נצטרפה לכאן ממקור אחר".

- 107-