" ורבנו דקדק בלשונו, שבדינין של מעלה ושל מטה כתב מתקן כלי, ובזה הדין כתב שהוא כמתקן ותו לא, ופירושו מפני שהוא מתקן וטורה לצורך החול וכו' ומה שהכניס הרב דין

זה בתוך שאר הדינין אע"פ שאין טעמן שוה לפי שהם דומים במעשה, ופשוט הוא". אך באמת סבורני כי ברורה לגמרי כוונת הרמב"ם בדבריו כאן, ואין צורך להדחק כדברי המפרשים הנ"ל. עלינו רק להכיר בעובדה, שלרמב"ם מתפרשים בשיטתיות איסורי שבת רבים ככל שאפשר כאיסורים שנגזרו מחמת קשר או דמיון לאיסורי המלאכה.

וכך, אכן, גם היה סבור הר"ש בעל" מרכבת המשנה" שם, שבניגוד לשאר הפרשנים אינו מוכן לאנוס את הנאמר בדברי הרמב"ם ולפשר בין בעלי הדין, והוא כותב:

" ומה שכתב רבנו ואסור להדיח, דעת ההשגות דאלו הי' בו משום שבות דמכה בפטיש בדין לאסור אף לצורך היום, א"ו(= אלא ודאי) דלא חשיב תיקון כלל, ואסור שלא לצורך היום משום טירחא שלא לצורך".

ובאשר לדעת הרמב"ם- כמדומה שדברינו הנ"ל הם הם בדיוק דבריו:

" ודעת רבנו להסמיך כל השבותין לאבות מלאכות, וס"ל דהותר שבות זה משום צורך היום, ועל צורך היום לא גזרו".

ב) גם בהלכה שלאחר מכן( כ"ג, ח') אנו נתקלים בקושי דומה. לשון הרמב"ם שם היא: " אסור להטביל כלים טמאין בשבת מפני שהוא כמתקן כלי" וכו'.

-

מקור דין זה הוא בסוגיה בבבלי ביצה י"ז, ג' י"ה, א' שם נימנו טעמים שונים לאיסור להטביל כלים בשבת. לדעת רבה גזירה שמא יטלנו בידו ויעבירנו ד' אמות ברה"ר, 141 לדעת רב יוסף גזירה משום סחיטה, לרב ביבי גזירה שמא ישהה 142 ולרבא מפני שנראה כמתקן כלי. לפיכך ברור שהרמב"ם מכריע כאן כדעת רבא, שטעמו של האיסור להטביל כלי בשבת הוא משום שנראה כמתקן כלי. על רקע זה מפתיעה העובדה שבהלכות יו"ט ז', י"ז הרמב"ם פוסק:

" כלי שנטמא מערב יום טוב אין מטבילין אותו ביום טוב גזירה שמא ישהה אותו

בטומאתו" וכו'.

וכבר התקשה ה"לחם משנה" בשבת שם:

" כאן פסק כרבא ובהלכות יו"ט פ"ד פסק כרב ביבי דאמר שמא ישהה"! 143

141 אשר למקורות האחרים בהם נעשה שימוש בגזירה זו וליחס ביניהם למאמר רבה כאן ראה: ר"א אפטוביצר, הראבי"ה, ח"ב, עמ' 221 הע' 11; ר"ח אלבק, מבוא לתלמודים, עמ' 639-340 ופירושו למשניות, מועד, עמ' 254,489; ר"נ עמינח," עריכת מסכתות ביצה" וכו' עמ' 211-213.

142 רש"י:" אי שרית ליה לאטנולינהו בי"ט משהי להן עד י"ט שהוא פנוי, ואתי בהו בתוך כך לידי תקלה להשתמש בהן תרומה". יש שהבינו בדברי רש"י( ראה" מעשה רוקח", לר' מסעוד חי רוקח, בדבריו על הרמב"ם להלכות שבת שם) כי כוונתו לומר שטעמו של דב ביבי מתייחס אך ורק ליו"ט, אך נראה שרש"י רק נוקט" יום טוב" כדוגמא, ודבריו מתייחסים באותה מידה לשבת.

143 להבדל מעשי בין שני הטעמים מציין הרא"ש בפ"ב דביצה סימן י"ב: כלים חדשים הנלקחים מן הגויים לטעמו של רב ביבי יכול להטבילן ביו"ט שהרי לא שייכת כאן הגזרה שמא ישהה(" כיון דלית בהו תקלת תרומה דמדאוריתא טהור הוא הכלי".

- קרבן נתנאל שם אות כ') ולטעמו של רבא אסור להטבילן כי נראה כמתקן כלי, וראה ט"ז או"ח סימן שכ"ג סק"ה.

- 110-