שנזכרו שם במשנה א', ונאסרו בשבת לכולי עלמא משום שבות, ושעליהן אמר ר' אליעזר כי דוחות הן את השבת, ור' יהושע התנגד לכך- אבל לא לקביעה המשייכת אותן לאיסורי השבות!) לא ידחו את השבת"? ובהמשך שם:" השיב רבי עקיבא ואמר הזאה תוכיח, שהיא מצוה, והיא משום שבות" וכו'. מכאן אנו

למדים כי גם לגבי הפעולה הרביעית היתה הסכמה בין התנאים שם כי איסורה הוא משום שבות. ברם, בירושלמי פסחים, ו', ב'( ל"ג, ב') נתקשו בדבר:" חתיכת יבלתו בכלי שבות"?( ושאלה זאת קשה במיוחד לר"א האומר במשנת שבת, י', ו' כי גם נטילת צפרניו זו בזו הרי היא מלאכה ולא שבות), והשיבו: " אמר ר' אבהו לא תני ר' יוסי בן חנינא אלא הרכבתו והבאתו- הא חתיכת יבלתו לא(=" דבאמת מהאי טעמא לא גריס ר' יוסי בן חנינה במתני' חתיכת יבלתו, ולא תני אלא הרכבו והבאתו דאלו שהן משום שבות"- פ"מ)". אבל נלע"ד כי אי אפשר לסרס את פשט הכתוב במשנה כאן בגלל קושי הנובע ממקום

אחר.

ובנוסח במקבילה שבספרי זוטא, בהעלותך, ט', ב', הורביץ עמ' 257, אנו מוצאים: ר' אליעזר מוסיף ארבעה דברים חתיכת יבלתו ונותן משכון ולוקח 66 הרכיבו מירושלים להר הבית, והבאתו מחוץ לתחום. שהיה ר' יהושע אומר הבאתו מחוץ לתחום אינה דוחה את השבת. ר' אליעזר אומר דוחה היא מקל וחומר, אם התרת שחיטה שהיא משום מלאכה לא נתיר הבאה שהיא משום שבות" וכו'.

ור"ש ליברמן שם כתב ש"סיום הברייתא( הנ"ל, בספרי זוטא) שהיה ר' יהושע אומר הבאתו מחוץ לתחום אינה דוחה את השבת'- הוא בדוקא, ורק בזה פליגי".

משום כך סבר רי"ד גילת 67 שרק על הבאתו מחוץ לתחום, הזאת מי חטאת( וכנראה גם הרכבו וכו') יש לומר בודאות כי מכונים הם" שבות" במשנתנו. מה שאין כן חתיכת יבלתו.

ברם, מוטב, כמדומה, להניח את משנתנו כפשטותה- על אף הקושי שהערימו עליה 68- ולהסיק ממנה, כאמור, כי לפי משנתנו על ארבעת הפעולות הללו היתה הסכמה בין התנאים שיש לשייכן לקטגוריה של

איסורי השבות.

ואולם, עם זאת, לא ברור לי המכנה המשותף של ארבעת הפעולות הללו. פרט לעובדה, המודגשת כבר במשנה שם, שהן אינן נמנות על המלאכות שעליהן חייבים חטאת, אך קשה לעמוד מתוך רשימה זו על הקריטריונים שעל פיהם נקבעו פעולות אלו כפעולות אסורות.

66 על שינוי זה מנוסח המשנה ראה" הירושלמי כפשוטו" עמ' 471, גולדברג, פירוש למשנה שבת, עמ' 382, וגילת, פרקים , בהשתלשלות ההלכה, עמ' 91. 67 שם, עמ' 97-99.

68 בצדק, ואיני יודע לו תשובה. ברם, אין זה מתיר לנו, לענ"ד, לשבש את פשטותם של המקורות. וראה בפירושו של ר"ת אלבק למשנת פסחים שם, ד"ה" אלו", שכתב:" הרכבה והנאה וכו' שאינן מלאכות ואין איסורן אלא משום שבות". ותוספת הרמז " וכו'" מוכיחה כי פירש את המשנה כדברינו. לענין הרכבתו ראה עוד גילת שם, עמ' 98, סוף הע' 37. גם מן המקבילה שבספרי זוטא שם אין ראיה נגד דברינו, והמדקדק בדברי ליברמן בהירוכ"פ עמ' 471 יראה שאינו בא להסיק ממנה דבר לפירוש. משנתנו כפי שהיא בנוסחתנו, אלא רק לגירסת הישיבה בקיסרין כפי שהיא מוצגת בירושלמי שם על ידי ר' יוסי בר' חנינא.

- 129­