הרי"ף 224 שאל את השאלה שהצגנו לעיל:

" ואמאי(= התקשה רב ביבי בר אביי בשאלתו הנ"ל), והא לאו מלאכה קא עביד"?

ועל כך הוא כותב:

" ופריקו בה כמה פירוקי דלא דייקי גבן, ומשום הכי לא כתבינן להו, אבל אנן הכי מסתברא לן בפירוקא דהאי קושיא, אע"ג דרדיית הפת בתנור חכמה היא ואינה מלאכה- לא שרו לן רבנן אלא היכא דשכח פת בתנור וקדש עליו היום דמציל ממנה שלש סעודות לשבת, משום כבוד השבת, ואפילו הכי בעי לשנויי, כדקתני להלן( קי"ז, ב') ולא ירדה במרדה אלא בסכין. אבל רדייה שלא לסעודת שבת לא שריוה רבנן אפי' ע"י שינוי, 225 ורדייה דהכא(= בבעיית רב ביבי בר אביי) לאו לסעודת שבת היא, דהא לא חזיא לאכילה, ומשו"ה(= ומשום הכי) לא שרו ליה רבנן אלא משום שלא יבא לידי איסור

סקילה".

מדברי הרי"ף אפשר להסיק כי, לדעתו, כדי ליישב את המקורות עלינו להניח כי רדיית הפת אמנם אינה אסורה מדאורייתא, והיא" חכמה" בלבד, אך מדרבנן נאסרה(=" לא שרו לן רבנן..."). ומשום כך מצינו בתוספתא הנ"ל הגבלות: רדייתה כפי שמפרש הרי"ף- מותרת רק לצורך ג' סעודות שבת, וכן הותרה רדייה זאת רק בשינוי. והוא שנתקשה בה רב ביבי בר אביי: כיון שאיסור זה מדרבנן הוא, האם ידחה, כדי למנוע חיוב חטאת ואיסור תורה, או לאו.

כנגד הרי"ף יצא בהתקפה חריפה הר"ז הלוי במאור הקטן שם:

" אבל מה שכתב הרי"ף דמקשו רבנן בהא מילתא מכדי רדיית הפת חכמה היא ואינה מלאכה מאי טעמא לא שריוה רבנן, והא לאו מלאכה היא כו' אין לקושיא הזאת לא טעם ולא ריח, שאילו היתה מלאכה היאך היו דוחים מלאכה מפני מלאכה? אלא ודאי מפני שאינה מלאכה אלא חכמה הוצרכו להתירה, ולא היה דבר זה כדאי לו(= לרי"ף) לכתבו".

כפי הנראה, כל כך ברור לו, לרז"ה, ש"חכמה היא" פירושו: מוטל עליה איסור דרבנן, עד שאינו מבין על מה המהומה.

אבל הרמב"ן ב"מלחמת ה'" שם לוחם את מלחמת הרי"ף, ומשיב לו:

" אמר הכותב יש בה(= בשאלת הראשונים שברי"ף) טעם כעיקר. וכך הוקשה להם לראשונים למה אמרו(= לשון בעיית רב ביבי ב"א שם=) כדי שלא יבא לידי איסור סקילה', דאלמא אי לאו הכי לעולם אסירא מדרבנן, ואע"פ כן לא התירו לרדותה אלא לו בלבד, אבל אחרים אסורין, לפי שאין אומרים לו לאדם עמוד וחטוא בשביל שיזכה חברך (= כמוזכר בסוגיה שם ד', א' בשם רב ששת), והלא התירוה פרק כל כתבי הקדש

224 בתחילת פרק ראשון של מסכת שבת, דף א', ג' מדפי הרי"ף דפו' וילנא. 225 יש שלא גרסו את התיבות" אפי' ע"י שינוי". ראה הגהות מאלפס ישן שם.

- 156-