" אין נותנין סמוך לחשכה פת לתנור אלא כדי שיקרמו פניה המדובקים בתנור... ואם נתן אותם... ולא קרמו פניהם- אם במזיד אסור... ואם בשוגג ואין לו מה יאכל מותר לו לרדות ממנה מזון שלש סעודות... וכשהוא רודה לא ירדה במרדה אלא בסכין שלא יעשה כדרך שעושה בחול. ואם א"א(= אי אפשר) לרדות בשינוי ירדה במרדה. 239 ואם נתנה בכדי שיקרמו פניה- כיון דלא עבד איסורא... רודה כדרכו" וכו'.

ועוד הוסיף הר"י קארו( שם בסעיף ז'):

" בתנורים שלנו שאין בהם רדייה מותר להוציא יותר מג' סעודות בסכין או בשום דבר שיתחוב בו. ומכל מקום לא יוציא ברחת משום דמחזי כעובדין דחול". 240

ודרך הילוכנו בלשונו של הר"י קארו גם ראינו כי הלשון" שלא יעשה כדרך שעושה בחול" היא אצלו ציון לקטגוריה של" עובדין דחול". עובדה זאת תחזירנו לדיון בדברי הר"ן ששימשו לשו"ע מקור, ונשאל כעת: מה היו מקורותיו של הר"ן, ומנין צמחה שיטתו?

אם נדקדק היטב בפירושו של רש"י לברייתא הנ"ל בבבלי קי"ז, ב',(" וכשהוא רודה לא ירדה במרדה אלא בסכין"), נראה כי הוא מעיר, כבדרך אגב, על לשון הברייתא, הערה ששימשה- כך אני משער- נקודת מוצא לפיתוח עמדתו של הר"ן. וכך היא לשון רש"י שם בד"ה" מרדה":

" כלי שרודין בו הפת וכו' לא ירדה אותו במרדה שהוא דרך חול". 241

נראה, על כן, כי הר"ן קיבל את הדעה שאיסור רדיית הפת שייך לקטגורית האיסורים של" עובדין דחול" לראשונה מפירושו של רש"י. אמנם בדברי רש"י אין ההבחנה הקטגוריאלית בין קבוצות האיסורים של שבות ועובדין דחול מפותחת עדיין כל כך, ואנו רואים, למשל, כי הוא מעיר על אותה פעולה של רדיית הפת במקום אחר 242 כי" רדיית הפת שבות היא, שהיא חכמה ואינה מלאכה".

239 רי"מ הכהן במשנ"ב שם בס"ק ל"ה:" דרדיית הפת לא הוי שבות גמור, אלא משום עובדין דחול אסור, ולכן היכא דא"א

לשנות ולצורך שבת הוא התירו".

,

240 המקור לקביעה זאת, על פי דבריו ב"בית יוסף" שם, הוא בדברי רבינו ירוחם בר' משלם, ספר תולדות אדם וחוה, נתיב י"ב ח"ג, אך רבינו ירוחם לא הזכיר כטעם האיסור את הקטגוריה של עובדין דחול, וכנראה הר"י קארו עירב דבריו בדברי הר"ן דלעיל. וראה עוד אגודה סימן קל"ט וראבי"ה סימן רנ"ב, מהד' אפטוביצר עמ' 334. מדברי הראבי"ה עולה שאין כאן לדעתו גדר" עובדין דחול", שכן כותב הוא:" וכשהוא רודה לא ירדה במרדה אלא בסכין, דאף על גב דאינה אלא שבות כמה דאפשר לשנויי משנינן, ומסא שלנו הנקרא פל"א בלע"ז מותר" וכו'. ומבואר כי היתר הפל"א הוא כיון שכסכין הרי הוא רק שבות( וראה שם אפטוביצר הע' 19).

מאלו".

וראה מקום נוסף בו עושה הר"י קארו שימוש בקטגוריה של" עובדין דחול": בית יוסף או"ת, שכ"ח, ד"ה" ומ"ש שכל אחד 241 כך גם הובנו דברי רש"י על ידי האחרונים בדרך כלל. ראה למשל ר"מ רבינוביץ, שו"ת נר למאוד, וורשא, תרמ"ט, סימן י"ז, דף כ"ה, עמוד ג':" והנה איסור רדיית הפת פרש"י( שבת, קי"ז, ב') שהוא משום דמחזי כעובדין דחול" וכו'. 242 כנ"ל, שם ג', ב' בד"ה" הדביק פת".

- 161-