" ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם, 250 מה היא שימור של שבת, מלהבעיר בה אש ומלעשות בה מלאכה, ומלצאת ולבוא חוץ לתחום אפי' רגל אחד, ומלהביא דבר בידו ולהעבירו ד' אמות ברשות הרבים ולהוציא מרשות לרשות, וזו היא שמירתה של שבת", 251

שימורה של שבת, לפי דרשה זאת, פירושו שמירה מפני עשיית המלאכות האסורות, ולא נאמר כאן דבר על המנוחה מן הטרחה והיגיעה. 252 אבל מיד אחר כך נאמר:

" ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם 253 אמר הקב"ה השבת הזה נתתי לישראל ביני לבינם בששת ימי המעשה פעלתי את העולם ובשבת נחתי, לפיכך נתתי להם ששת ימי מלאכה ויום השביעי ברכה וקדושה ומנוחה 254 לי ולהם" וכו'.

אבל נדמה לכאורה, כי אין לדברי האגדה הללו כל השפעה על שיקולי עמדות בעלי ההלכה. כדי להדגים זאת, נעיין בהלכה אחת מהלכות שבת בה נידון עניין זה. בשו"ע, או"ח, שי"ט, ד', נאסרה ברירת הפסולת מתוך האוכל בשבת, אע"פ שהטרחה בברירת האוכל טרחה מרובה היא, וברירת הפסולת לעומתה, כרוכה בטרחה מועטת- וזאת מחמת העובדה שמלאכת הברירה מוגדרת כברירת פסולת מאוכל. רש"י 255 ותוס'256 מבארים כי טעם הדבר הוא משום שכאשר בוררים אוכל מן הפסולת- הרי זה שינוי מדרכו של הבורר. נמצאנו למדים מזה, שכדי להתיר את פעולת הברירה בשבת יהיה עלינו לבצעה( לעיתים) בדרך מסובכת ומייגעת יותר, ודרך זאת היא שתתיר לנו את פעולת הברירה!

הרמב"ן 257 אמנם אינו סבור כרש"י ותוס', ולדעתו ההיתר בברירת האוכל מן הפסולת הוא משום שזאת היא דרך אכילתו של אדם, ודרך אכילה לא נאסרה. את עמדתו זו של הרמב"ן ניתן יהיה לדעתי לקשור לדברים שנעלה להלן: הרמב"ן אכן היה סבור כי פעולה הכרוכה בטירחה יש בה איסור עקרוני והפרה יסודית של הלכות שבת. 258 ולכאורה כבר מן המשנה עצמה אנו יכולים להסיק כי בעולמה של

250 שמות ל"א, י"ד.

251 כנראה דרשה זאת מתייחסת להמשכו של הפסוק הנ"ל" מחלליה מות יומת כי כל העושה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההיא מקרב עמה" וכו'.

252 וראה ספר הבהיר, מהד' ד"ר מרגליות, ירושלים, תשי"א, עמ' ס"ט, אות קנ"ט( דפו' וילנא, תקמ"ג, סוף אות נ"א):" ומה הוי שביתה זו? דלית בה מלאכה, והוי הנחה, דכתיב שבת" וכו'( וראה זוהר, ח"א, וס"ה, א'; ח"ג, רמ"ג, ב'; י', תשבי, משנת הזוהר, ח"ב, ירושלים, תשכ"א, עמ' תצ"ז; ח' חנוך, הרמב"ן כחוקר ומקובל, ירושלים, תשל"ח, עמ' 314). וראה עוד מ"ש

להלן בהע' 278. 253 שמות, ל"א, י"ז.

254 וראה בביאור הרד"ל שם אות ל"ז המוצא את צו המנותה בפס'( דברים, ה', י"ד)" למען ינוח עבדך ואמתך כמוך". וראה מ"ש ע"כ בעמ' 137 הע' 127. 255 לשבת ע"ד, א', ד"ה" אוכל מתוך פסולת". 256 שם ד"ה" בורר ואוכל".

257 חידושי הרמב"ן שם ד"ה והתניא, מהד' הרשלר, ירושלים תשל"ג, עמ' רנ"ו. וראה עוד: ד"י מאלצאן, שביתת השבת, מלאכת בורר,( דף ה', א') סעיף א' ובבאר רחובות אות ב'; ר"י מירסקי, הגיוני הלכה, בענייני שבת ומועדים, ירושלים, תש"ן, עמ' 1-6, שהביא דוגמא זאת לשם הרצאת טיעוניו בענין זה.

258 אם איסור זה הוא מן התורה או מדרבנן, ראה להלן.

- 163-