"... מתוך פירוש רש"י משמע דצידה אסורה מדאורייתא הא דצידה אסורה מדאורייתא טפי משחיטה ואפייה ובישול משום דכל הני עדיפי טפי היום משאם נעשו מאתמול. אבל צידה אפשר מאתמול, ויניחם במצודה במים עד למחר... ומדרבי יהודה נשמע להו לרבנן דבאוכל נפש לא פליגי, אלא רבנן הוא דגזור על קצירה ובצירה וטחינה לפי שאדם רגיל לבצור כרמו כאחד ולקצור שדהו כאחד ולטחון הרבה ביחד ולדרוך ענביו כאחד, לכן אסרו כל הני דדמי לעובדא דחול, ומטעם זה נמי אסרו צידה כי פעמים תעלה במצודתו דגים הרבה ודמי לעובדא דחול". 363

בירושלמי נמצא שימוש בטענה כי פעולות מסויימות אסורות מחמת טירחה רק בענייני חול המועד.364

ברם, אף על פי כן, מקרים רבים ממקרי איסורי הפעולה שבמשנה ובתלמוד בשבת ויו"ט הוסברו ע"י רש"י והבאים אחריו כאיסורי טרחה. זאת על אף העובדה שבמקורות הללו לא נאמר הדבר במפורש, וניתן היה לנסות ולמצוא לאיסורים הללו סיבות אחרות.

כך משאלתו של רבה בר רב שילא לרב חסדא( שבת, פ"א, ב'):" מהו להעלותם(= את האבנים לקינוח בבית הכסא) אחריו לגג" הבינו כי ישנו איסור על הטרחה בשבת כשאינה לצורך, בעקבות רש"י שם המסביר:" אם עלה שם ליפנות מי חיישינן לטירחא יתירתא או לא". 365 וכך מסביר רש"י שם קכ"ד, א' בד"ה" לא קשיא" את ההיתר להשיל פירות דרך הארובה ביום טוב מפני הגשם:" דשרי טירחא ביום טוב משום איבוד ממון"( וכן בביצה ל"ה, א' ד"ה" משילין"). וכן היתר הטלטול של הקופות מפני האורחים וביטול בית המדרש במשנת שבת י"ח, א', מפני הטרחה.366 וכן את האיסור במשנה שם כ"ד, ב', לרסק את השחת לאכילת הבהמה, מנמק רש"י 367" משום דטירחא דלא צריך הוא". ובביצה י"א, א' בד"ה" מהו דתימא" הוא מסביר כי היה אפשר לחשוב שאפילו תברא גרמי אסור לטלטל ביום טוב לבית שמאי, זאת משום שאם לא ישתמש בזה לבסוף נמצא שטרח ללא כל צורך. ושם ל"ו, א' בד"ה" בחלונות" הוא אומר כי לא ישלשל פירות דרך החלון משום שיש טורח להעלות מן הגג לחלון ומשם לארץ. ושם ל', א' ד"ה" דדרו בדוחקא" הוא מסביר שכדי להתיר לשאת ביו"ט משא שיש בנשיאתו משום טורח בחול- צריך לשאתו

363 השווה: השגת הראב"ד הלכות שבת, כ"ג, ז', ומ"ש בעמ' 109-110.

364 ראה ירושלמי מו"ק, א', א'( פ', א'); שם, א', ב',( פ', ב')" במועדא דטריח"; שם, א', ג'( פ', ג')" דבר שאינו טריח"; שם, א', ז' ( פ', ד')" ר' אבהו בשם רבי לעזר מפני הטורח". וראה דברי הבבלי ע"ז, נ', ב'" שביעית מלאכה אסר רחמנא טירחא שרי, מועד אפילו טירחא נמי אסור". ושם מו"ק, י"ג, א'" מועד משום טירחא הוא, ובמקום פסידא שרו רבנן". וראה תוס' שם, י"ב, ב', ד"ה מכניס שכתבו:" פירש בתוספות הרב דבאסיפת פירות איכא מלאכה... ואיני יודע מה מלאכה... וצריך עיון אי טות בלא מלאכה אסיך כי היכי דאסירי בפרקמטיא, ולהלן( י"ג, א') אמר מועד משום טירתא... ושמא היינו דוקא בדבר

שהוא מלאכה". וראה עוד ר"י ראזין, צפנת פענח על הרמב"ם( וורשא, תרס"ג), שבת, כ"א, א'. 365 גם בעלי התוס' שם בד"ה מהו אינם חולקים על העקרון שהמדובר בטרחה שאינה מותרת בשבת, אם כי הסבירו זאת בצורה שונה מעט, עי"ש ובריטב"א שם ד"ה מהו( מהד' גולדשטיין עמ' תק"א). וראה עוד שו"ת בית יהודה לד"י עייאש, או"ח,

סימן ג'.

366 רש"י שם, קב"ז, ב', ד"ה מאוצר גדול, בהסבר דברי רב חסדא. וראה מ"ש ע"כ בעמ' 36 ליד הע' 27. וראה מ"ש בענין זה ר"ח פאלאגי', שו"ת לב חיים, ח"ג, איזמיר, תר"ן, סימן ס"ה.

367 שבת, קנ"ה, א' ד"ה" שחת".

- 184-