==­

" וי"ל דהת'(= דהתם בשבת) מיירי מזוית לזוית, שאין דרכו בחול להרבו'

(= להרבות) משאוי בביתו, אלא מעט מעט הוא מוליכו למקו' שירצה. והלכך כשהוא משנה בשבת לאפושי במשוי טפי עדיף, משום דלא מחזי כעובדין דחול, אבל הכא מיירי ממקו' למקום שדרכו בחול לאפושי אמשוי כדי שלא יתבזה פעמיים שלש אי מרבה בהלוכא, והלכך הכא השתא בי"ט דממעט במשאוי טפי עדיף משום דלא מחזי כעובדין

דחול" וכו'.

כל המעיין בהסבר זה ימצא אל נכון, שנקודת המחלוקת שלו עם תירוצם של בעלי התוספות היא בכך, שלתירוץ זה עצם הבאת התבן בקופה היא הפעולה האסורה משום היותה פעולה סקולארית(= עובדין דהול), ולא משום פומביותה ומשום הרואים, ולכן מצריך הסבר זה שישא בשינוי גם את הקופות שבתוך ביתו. ומסביר כי בשבת הותר פינוי הקופות כיון שפינוי זה שינוי הוא, שכן טורח הוא, ושלא כדרך חול, שמפנה מעט מעט. יש להניח כי להסבר זה שב"שיטה מקובצת" לא הונח תירוצם של בעלי התוספות, משום שעל פי תירוץ התוס' יהיה עלינו להניח קיומה של קטגוריה מיוחדת של איסורי" מחזי כעובדין דחול". הנובע מדרך ההסבר של ה"שיטה מקובצת" הוא:

א) מדובר באותה קטגוריה ידועה של איסורי" עובדין דחול"( ולא" מחזי כעובדין דחול"). ב) קטגוריה זו חלה בשוויון גמור הן בשבת והן ביו"ט.

ג) היתר הפעולות הנמנות על קטגוריה זאת הן בשבת והן ביו"ט הוא אחד: עשייתן בשינוי. השינוי יכול שיהיה עשייתן באופן המצריך טירחה ויגיעה רבה יותר, שהרי בשבת היתרו הוא בכך שישא את המשא מזוית לזוית בקופות(= משא גדול) ולא מעט מעט כדרכו בחול, ושינוי זה הוא שיתיר פעולה זאת! 377 וכבר קדמו ואמרו זאת במפורש גם בעלי התוס' במקום אחר על מסכת ביצה: 378 " נראה דאפילו מכביד יותר, מכל מקום לא חיישינן, כיון דמשנה מדרך חול".

מכל זה נכיר דרך אחרת, שונה מדרכו של הרמב"ן, שראינו לעיל. טירתה ויגיעה לפי דעת ראשונים אלו אינה איסור תורה. אין להעלות על הדעת כי ההלכה תציע לעבור על איסור תורה של' שבתון' בעשיית פעולות של טורח ויגיעה, אך ורק כדי להתיר בשינוי פעולות שיש בהן חשש" עובדין דחול"!( ועוד, שלפי הרמב"ן חשש" עובדין דחול" הוא עצמו חשש העשיה כדרך חול בטורח ויגיעה). הרמב"ן עצמו, נראה שבחר ליישב את שאלת התוס' על פי תירוצם בד"ה" המביא" הנ"ל, ולהניח שבעצם מדובר כאן על איסור אחר, מעין איסור מראית עין, שכך כותב בנו של הרמב"ן בחידושיו לביצה

שם: 379

377 וראה רש"פ פראנק, שם. 378 ל', א', ד"ה" דדרו ברגלא".

379 מהד' וח"ג צמנליסט, ת"א, תשמ"ח, עמ' שכ"א. על הקשר ההדוק בין חידושי בן הרמב"ן לתורת אביו ראה רח"ג צמנליסט שם, במבוא לחידושי בן הרמב"ן על מסכת ביצה.

- 187-