עמדתו ההלכתית של החתם סופר בעניינה של קטגורית איסורי" עובדין דחול" והשפעתה על הפסיקה

האחרונה

ויכוח הלכתי זה, שהצגנו בפרקים הקודמים, בין עמדת הרמב"ן לעמדת הר"ן( שהיא פיתוח קיצוני יותר של השיטה המוצעת בפירושיו של רש"י לתלמוד ובדברי חבריו ותלמידיו של הרמב"ן) הוכרע להלכה, כאמור לעיל, באופן שאינו משאיר מקום לספק. כך, כאמור, הועתקו דברי הר"ן בענין רדיית הפת להלכה בשו"ע, ואילו שיטת הרמב"ן כלל לא הוזכרה. המקורות העוסקים בקטגוריה של איסורי" עובדין דחול" מיוסדים מעתה, ללא כל ערעור, על ההנחה כי בקטגוריה זאת עוסקים אנו באיסורים קלים יחסית, שהותרו ע"י עשיה בשינוי מדרך חול. אין מי שסבור, על כל פנים, שהמדובר באיסורים הנוגעים במקרים מסויימים בהפרת צו ה"שבתון", ובמישור האיסורים שמדאורייתא, כדעת הרמב"ן. 405 כך, לשם דוגמא, מניח הר"י לנדא בשו"ת" נודע ביהודה" 406 כי אין שום ספק בכך, שפתיחת החנות לצרכי מקח וממכר בשבת אין בה אלא איסור דרבנן, והוא רואה את הבעיה ההלכתית היחידה הקשורה במקרה כזה לאיסור תורה- בכתיבה שלצורך עסקי המסחר.

כך היו פני הדברים, עד לשינוי שחל בעמדת הפוסקים בעקבות דבריו הנחרצים של הר"מ סופר 407 בענין זה.

לעמדתו התקיפה של החת"ס בנוגע לחשיבותה של קטגורית איסורי" עובדין דחול" נודעה השפעה מכריעה ביותר על תשובות הפוסקים האחרונים, שהועמתו עם חידושי הטכנולוגיה, החל מתשובתו המחמירה של החת"ס בענין מן המחצית הראשונה של המאה הי"ט למניינם 408 ועד לפוסקים אחרונים שבימינו בנוגע לעניינים הנוגעים להלכות שבת. החידוש העיקרי שבדברי החת"ס הוא בהעלאתה מחדש של עמדת הרמב"ן בנוגע לאיסורי השבות- ובפרט דבריו העקרוניים שבפירושו לתורה- ובהכרעה הלכה

405 ראה שו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סימן רמ"ג; שו"ת הריב"ש סימן רכ"ז; שם, סימן ש"כ; שו"ת מהרי"ל החדשות סימן ל"ח; שו"ת רדב"ז ח"ד, סימן דע"ח; שם, סימן רפ"א; שם, חלק סימן ב' אלפים ר"ח; שו"ת מהר"י בן לב ח"ג, סימן ס"א; שו"ת הרמ"א סימן ע"ט; שו"ת בית יהודה( עיאש) חלק או"ח, סימן ג'; שם, סימן כ"ח; שו"ת נודע ביהודה, מהדורה קמא, או"ח, סימן י"א; שו"ת פעולת צדיק( מהר"י צלאח ח"ב, סימן כ"ה. בכל המקורות הללו, העוסקים בקטגוריה של איסורי " עובדין דחול" בענייני שבת, יו"ט וחוה"מ, לא נזכרה אפילו ברמז דעת הרמב"ן כי ישנה אפשרות לנגיעה באיסור דאורייתא כאשר הפעולה קשורה לעשיה המונית יותר, ודומה כי קשה יהיה להניח שדברי הרמב"ן היו מונחים ברקע כל התשובות הללו, ובכל זאת התעלמו לגמרי מהם. גם תשובתו של הר"י עייש( בית יהודה, או"ח, כ"ח), העוסקת בניתוח ישיר של ההבדל הפרשני שבין הרמב"ן לר"ן בשאלת רדיית הפת, אינה מזכירה את דבריו של הרמב"ן בפירוש התורה, ואינה מקשרת את דבריו שם לדבריו בענין רדיית הפת! 406 מהדורה תנינא, חלק או"ח, סימן כ"ט.( התשובה משנת 1782).

407 1762, פרנקפורט- 1839, פרשבורג. נודע בכינויו על שם ספרו ה"חת"ם סופר". חת"ם- חידושי תורת משה. להלן בקיצור: חת"ס. עליו ראה: ש"ה ויינגרטן, החתם סופר ותלמידיו, וכו' ת"א, תש"ה; אליעזר כץ, החתם סופר- רבי משה סופר, חייו ויצירתו, ירושלים, תשכ"ט; י' נחשוני, רבינו משה סופר החתם סופר, ירושלים, תשמ"א; מ' סמט, השינויים בסדרי בית הכנסת עמדת הרבנים כנגד המחדשים הרפורמים, אסופות ה', עמ' שפ"ת הע' 239; יעקב כץ, קוים לביוגראפיה של החתם סופר, בתוך הלכה וקבלה, מחקרים בתולדות דת ישראל על מדודיה וזיקתה החברתית, ירושלים, תשמ"ד, עמ' 353-386

( מאמר זה נדפס קודם לכן בקובץ מחקרים בקבלה ובתולדות הדתות מוגשים לגרשום שלום, ירושלים, תשכ"ח). 408 השאלה הראשונה המגיעה אל החת"ס היא משנת תקנ"ו( 1796) ראה יעקב כץ, קוים לביוגראפיה וכו', עמ' 345. אבל עיקר השפעתו והתשובות להן אנו נזקקים בדיוננו זה הינן מן התקופה המאוחדת של חייו, וראה על כך להלן.

- 195-