למעשה כמותו. 409 בדברי החת"ס מועלית לראשונה( בין האחרונים) הטענה, שלהלן נראה עד כמה מפורשת ומנומקת היא בתשובותיו ובדרשותיו, כי יש בפתיחת חנות בשבת ובעסק המסחר כשלעצמו משום איסור תורה. אבל נתחיל את עיוננו בשאלה אחרת. החת"ס נשאל 410 אם להתיר נסיעה ב"דאמפף וואגען" (=" העגלות ההולכי' ע"י קיטור", דהיינו רכבת) 411 בשבת. לאחר דיון ארוך בו הגיע למסקנה כי יש לאסור זאת מצד איסור יציאה מן התחום בשבת, 412 הוא מוסיף כי אף בתוך התחום יאסר הדבר:

409 חיבתו של החת"ס לדמותו של הרמב"ן ולתורתו היא מן המפורסמות. על יחסו המיוחד של החת"ס לפירוש התורה של הרמב"ן הוא אומר בתשובה משנת תקס"ג, שנדפסה בשו"ת חתם סופר ח"ו סימן ס"א:" ובאמת הספר הזה הוא יסוד האמונה ושורש הדת לפע"ד". החת"ס מורגל בלימודו של ספר זה עם תלמידיו( ראה שו"ת חת"ס, ח"ז, סימן ס"א), וכן ציוה החת"ס לבניו בצוואתו:" תנ"ך עם פירש"י ותורה עם פי' רמב"ן תהגו ותלמדו את בניכם כי הוא ראש אמונה אומן" על דפוסי צוואתו ראה הערת י' כץ, שם, עמ' 359 הע' 179). הוא מתייחס לדבריו של הרמב"ן בפירוש התורה במקומות רבים ביראת כבוד, ראה למשל: שו"ת חת"ס, ח"ב( יו"ד) סימן ע"ה" שרשי דברים אלו מפי קדוש רמב"ן פ' שמיני" וכו', ולעיתים אף נדמה שהוא כמו גוער בקדמונים שלא ראו דברי הרמב"ן" ואלו ראה מהר"ם מינץ ומשאת בנימין ומג"א דברי רמב"ן אלו..."( שם, סימן שי"ח). וראה עוד על ההשפעה הנכות של דמות הרמב"ן עליו מ"ש י' כץ, שם; מ' סמט, השינויים בסדרי בית הכנסת וכו' עמ' שצ"ה הע' 265. רשומים אצלי( נעזרתי לצורך כך בפרוייקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן) כ-330 איזכורים של דעת הרמב"ן בתשובותיו הנדפסות בשבעת כרכי שו"ת" חתם סופר". אם נזכור כי מספר תשובותיו בכרכים אלו הוא 1225( כמניינו המתוקן של אליעזר כץ, שם עמ' 43 הע' 154) הרי לנו יחס גבוה במיוחד של תשובות בהן נזכרת דעתו, ובדרך כלל זו תופסת מקום מרכזי בדיון. כמו כן יש להעיר, כי מתוך מספר זה של הפניות לדעת הרמב"ן, כ-110( מן הרשומים אצלי) הינם מפירושו לתורה, ובמקומות רבים לומד החת"ס מפירושו של הרמב"ן לתורה לענייני הלכה, ראה למשל שו"ת חת"ס ח"א( או"ח) סימן קי"ג; שם, קע"ד; ח"ב( יו"ד) ק"ז; שם, קצ"ג; שם, קצ"ח; שם, רי"ז; שם, רכ"ז; שם, ש"א; שם, שט"ז; שם, שמ"ה; ח"ג( אה"ע א'), מ"א; שם, ק"ה; שם, ק"ל; שם, קל"א; ת"ד( אה"ע ב'), נ"ו; שם, ס"ט; שם, ע"א; שם, פ"ב; שם, קנ"ה; ח"ה( חו"מ) א'; שם, קי"ב; ח"ו וליקוטים י"ד; שם, כ'.

410 ליקוטי שו"ת" חתם סופר", ה"ז, ויין, תרמ"ב, סימן צ"ז. התשובה משנת תקצ"ז( 1837). 411 המצאה שזה מקרוב הגיעה לממלכה האוסטרו- הונגרית, ועדיין, בשעת כתיבת תשובה זו, לא היתה מצויה דשת מסודרת של רכבות קיטור לכל ערי הממלכה. הקטר הראשון המונע בכת קיטור נבנה ע"י ריצ'רד טרוויתיק בשנת 1804 לשם גרירת רכבת פחם בדרום וילז, לאחר כמה שיפורים שהוסיפו בלנקינסקופ והדלי בנה גורג' סטיבנסון בשנת 1814 את הקטר הראשון שיכל לעמוד בתחרות עם הסוס( ששימש עד אז, בעיקר מן המאה הי"ח, לגרירת הקרוניות על מסילות הברזל). ב-1829 נערכו" מבחני רינהיל"( RAINHILL TRIALS) לארבעה סוגי קטרים שהוצעו, ונבחר הדגם( ROCKET) שהציע רוברט סטיבנסון( בנו של ג'ורג' הנ"ל), וב-1830 נחנך קו מסילת הברזל הראשון שהפעיל רכבת קיטור בין ליוורפול למנצ'סטר שבנתה משפחת סטיבנסון. רק מ-1840 ואילך התל פיתוח מאסיבי של רשת מסילות כאלו באנגליה ע"י חברות פרטיות רבות( שבשיאה כונתה" שגעון הרכבות", שכן נבנו אז מסילות רבות ללא הצדקה כלכלית). ומחוץ לאנגליה, נבנתה הרכבת הראשונה בצרפת בקן סינט אטיין- אנדרזייה בשנת 1827, אבל זו הופעלה עדיין בכוחות סוסים מושכים עד 1832. הרכבת הראשונה בממלכה האוסטרו הונגרית נחנכה ב-1832 בקו לינץ- בודוויס, והופעלה עדיין ע"י סוסים, עד להכנסת מנוע הקיטור בשנת 1837. ראה פ' פיק, אנציקלופדיה עברית, כרך ל"א, ע' רכבת, עמ' 121-123;

.THOMAS CLARK SHEDD, ENCYCLOPAEDIA BRITANNICA, VOLUME 15, PP. 478-479

גם

מתשובת

הרב א' חורין שנדפסה מאוחר יותר ב-1839 ושתובא להלן, נראה כי זו היתה, בהונגריה של אז, תגובה על ענין שזה מקרוב ממש התעורר ועדיין אינו מוכר דין, שכן בשאלת הכותב מדובר על ה"עגלה החדשה אשר מקרוב נתגלתה התחבולה להוליכה ע"י קיטור ואד". אפשר גם שהחת"ס לא ראה עדיין. כיצד פועלת רכבת קיטור זאת, והנתתו, שבהמשך תועלה לדיון, כי הנוסעים בה נעים ונדים בטלטלה גדולה, לא נלמדה מן ההכרות המעשית עם הרכבות החדשות הללו( קשה להניח שהחת"ס שכתב תשובה זאת באחרית ימיו, שנתים לפני פטירתו- באותה שנה שהגיעו לכבות קיטור ראשונות אלו לממלכה האוסטרו- הונגרית- גם נסע ברכבות הללו, ובפרט שהיה אז אדם חלוש וידוע חולי. ואך סביר יהיה להניח,

שניזון בדבריו כאן מן השמועה, שהרי רכבות אלו מצויות היו באירופה כמה שנים קודם לכן. 412 שאין הדברים פשוטים כל כך נווכח בויכוחים שיובאו להלן בענין זה. אמנם ראה בענין זה, שלא כחת"ס, הדעות שהובאן ב"באר היטב" לר' יהודה אשכנזי, על השו"ע או"ח, ש"ה, ס"ק ה'.

- 196-