כי הם" מדיחים בפרהסיא את כל מדינות אשכנז שיתנהגו העם על דעתם", ומגבבים היתרים שונים שהוא

מונה. בין השאר הוא אומר כי:

" הם מתירים איסור תחומין בשבת, ומתירין ליסע בעגלה בשבת אף עם סוסים שלו... ודאקטר הארצפעלד מברווינשווייג 465 עשה הלכה ונסע על אייזנבאהן(= רכבת) בשבת טרם שנמנו וגמרו על זה אסיפת הרבנים" וכו'.

העדות אחרונה שנציג כאן לחששותיו של החת"ס בנוגע לירידת קרנה של השבת- בעקבות זלזול

הציבור באיסורים הידועים כאיסורי דרבנן- תקשר אותנו לנושא בו פתחנו דיון זה: המסחר בשבת. עדות זו נמצאת במכתב לא ידוע ששיגר החת"ס ב-11 לדצמבר 1832 למלך 466 החת"ס מודע למדיניות השמרנית של בית המלכות באותה שעה, ולחששותיה הגוברים מפני הרעיונות הליברליים והלאומיים שחברו יחד באותם ימים כנגד שלטון הממלכה ההאבסבורגית, ומשום כך הוא מדגיש במכתבו כי על אף שתלונתו עוסקת בענייני שמירת חוקי הדת, הרי ההשלכה שעלולה להיות להתפשטות נגע הפרתם בצד היהודי היא, שגם הנוצרים ילמדו מן הדוגמה השלילית הזאת, ושהעבירות הללו יביאו לבסוף גם לכך שהחובות כלפי המלך לא ישמרו. החת"ס מסביר למלך כי בכמה קהילות בהונגריה נעשו מעשים שהם עבירות על החוק הנזכר בתורה, ושעל כמה מן המעשים הללו העונש המפורש בתורה הוא מיתה. בין שאר הדברים, הוא מספר למלך על יהודים הנוהגים למכור בירידים הנערכים בשבת את סחורותיהם ומנהלים את פנקסיהם בשבת כבחול, ועל חייטים העוסקים במלאכתם ומסיימים את בגדי הלקוחות בשבת, והוא מעיר כי כל העבירות הללו נעשות בפרהסיה מבלי שרב או פרנס יכול למנוע זאת( החת"ס מעיר למלך, כי מכיר הוא את המקרים הללו בפרוטרוט, ויכול הוא גם למנות מקומות ותאריכים אם יש צורך בכך). כהצעת פתרון מעשית מעלה החת"ס את הרעיון שהמלך יתן בתוקף החוק הוראה כי על כל היהודים יאסרו בשבת ובמועדים המסחר והעבודה במפעלים ובמשרדים. על שמירת חוק זה יהיו מופקדים מורי ההדת ופרנסי הציבור, שתוטל עליהם מעתה החובה להודיע למלך על כל הפרה של החוק. מכתב זה לא זכה לתשובה מאת המלך, ולכן הריץ החת"ס ב-31 לאפריל 1833 מכתב שני אל בית המלך, בו מזכיר הוא את מכתבו הראשון, ואת העובדה כי לא נתקבלה אצלו על כך כל תשובה. הוא מוסיף כי הוא מצפה עתה גם לצעדים מעשיים שתנקוט המלכות, ומבקש שיעבירו חוזר לכל הרשויות

465 עליו ראה ש' ברנפלד ומ' מאיר, שם, לפי המפתח.

466 מכתב זה והבא אחריו הובאו ע"י LEOPOLD LOEW בספרן

1871, DER JUDISCHE KONGRESS IN UNGRAN, FEST בעמ' 153-155. תודתי לספרנים ד"ר ח' קנופף וד"ד וילק, מן הספריה המרכזית של אוניברסיטת בר אילן וכן למד צ' פיקסלר, שבהשתדלותם הומצא לידי ספר זה, ובסיועם נכתבה הערה זאת. וראה בענין זה גם דבריו של ר"י גרינוולד, ספר קורות התורה והאמונה בהונגריה, בודפסט, 1921, עמ' 44. ובספר זכרון למשה( עורך: א' עדנרייך, ברוקלין, תש"ן) עמ' קע"א( ושם ט"ס בציון המקור שמן הספר הקודם) הכותב: " כאשר שמע(= החת"ס) כי בארץ אונגאריא באיזה קהילות נמנו ראשי העיר לעשות את יום השוק בשבת מיד פנה בבקשתו אל המלך שיתן צו לכל ראשי ושדי העיר שיעמדו בפרץ שלא לעשות כן והצליח" וכו'. וראה גם הנ"ל, לפלגות ישראל באונגריא, דעווע, רומניה, תרפ"ט, עמ' ל"ג. המלך עליו מדובר כאן- הוא פרנץ II, שעמד בראש הממלכה האוסטרו הונגרית בשנים הללו. יועצו, הנסיך מטרניך, השפיע על ניהול מדיניות שמרנית עקבית של בית המלוכה. על ההתפתחויות הפנימיות בחיי יהודי הונגריה באותם ימים דאה סיכומו של נ' קצבורג, תולדות היהודים בהונגריה, ירושלים, תשל"ז, עמ' 19-29.

- 208-