שבממלכת הונגריה בצירוף הוראה שכל היהודים ישמרו את השבת והחג וימנעו מלמכור בפומבי סחורותיהם בימים אלו. כמו כן הוא מבקש, שכל העונשים הקבועים בחוק כלפי נוצרים שאינם שומרים את חוקי הנצרות, יחולו גם על יהודים שאינם שומרים את מצוות היהדות.

ראוי לשים לב לעובדה, שהחת"ס מדגיש היטב במכתבים הללו, כי המסחר בשבת ובחג הוא עבירה על חוקי התורה. 467 בעקבות הנחתנו דלעיל, כי החת"ס אימץ לו את עמדת הרמב"ן כהלכה פסוקה, אך ורק ככלי מלחמה בהיתרי הרפורמה בענייני שבת, מן הראוי היה להשוות לתשובות שראינו לעיל- תשובות אחרות, העוסקות בקטגוריה של איסורי השבות, ושבהן לא מצוי החת"ס בעימות עם המתקנים. ובכן, בענין זה כבר הראה י' כץ 468 באופן ברור את ההבדל בין תשובות אותן כותב החת"ס תחת הרושם החזק של המלחמה בפרצות הדת וגילויי הרפורמה, ובין תשובות לאנשים או מוסדות פרטיים שבהם לא היתה מעורבת מלחמת דת זאת. י' כץ הצביע על כך שבתשובות מהסוג השני החת"ס נוטה להקל בעניני שבת, במיוחד אם השואלים נמנים על בני עדתו או מקושרים אליו באיזה קשר אחר של התחייבות, ואין הענין נוגע לענייני הנהגת הציבור ולבעיית ה"דור הפרוץ".469 כך, למשל, הוא מצרף בשנת 1809- כשהציבור בפרשבורג נזקק לתקן את נזקי הפצצת העיר ע"י גייסות נפוליאון- קולות שונות, כדי להסכים להתיר להם לשפץ את בתיהם ע"י קבלן נכרי בשבת. 470 כמו כן התיר 471 לבעל זכיון למכירת מלח למסור את המכירה לגוי( שיעשנה בשבת עבורו) בתנאי שהנכרי יקנה מערב שבת את המלח שעתיד למכור בשבת. ואם הגוי הוא שותפו של היהודי באמת, ולא רק לצורך הערמה, הוא מתיר למסור את המכירה בשבת בקבלנות ללא כל חשש, לעומת זה אם" השותפות נעשה משום היתר קשה לסמוך", אבל גם כאן אינו נועל לגמרי את שערי ההיתר כפי שאנו רואים, ובודאי שאינו מוחה בתוקף כנגד הנוהגים כך. כמו כן אינו אוסר" לישב הישראל בשבת שם בחנות, הרוצה לסמוך יתיר לעצמו" אף שהוא מעיר כי אין דעתו נוחה מכך. 472

מן הדברים

467 עוד יודעים אנו, כי החת"ס שומע תלונות על פרצות בענייני שמירת השבת גם ממקומות אחרים, וכגון פנייתו של ר' ברוך עוזרש מהמבורג לחת"ס( הנדפסת בשו"ת חת"ס ח"ו סימן פ"ד) שבו הוא מספר כי" זה שנים רבות שהחל הנגף המינות במקצת קציני העם עוברי מצות ה' ביד רמה מחללי שבתות בפרהסיא ואין בידינו למחות". על בעיות מתעוררות בקשר לחילול שבת מוחה החת"ס עוד בהיותו רב בדרזניץ ראה חתם סופר, דרשות, קפ"ו, א'( דרוש לפרשת זכור, אדר תקנ"ז). ברם, יש להוסיף עדות מדברי בנו של החת"ס וממלא מקומו, ר' אברהם שמואל בנימין סופר, ממנה נשמע כי לא היה זה חזון נפרץ לראות בפרשבורג שבזמן החת"ס חילול שבת. משו"ת כתב סופר, או"ח, פרשבורג, סימן מ"ג הנאמרים בשנת תרכ"ו( 1866) אנו שומעים כי-"- בימי אבא מאוה"ג(= מאור הגולה) זצ"ל בעת שכתב תשובה ההיא (= היתר הבניה בקבלנות ע"י גוי, ראה ע"כ להלן) לא היה הדוד פרוץ כ"ך(= כל כך) לתלל שבת בפרהסיא, אבל בזמן הזה רבו המתפרצים בעו"ה(= בעוונותינו הרבים) בחילול שבת בפרהסיא באיסור דאורייתא, והחנויות פתוחות בכמה קהלות, גם בוש לא יבושו... ולא ישמעו בקול הורים ומורים ומוחים" וכו'. וראה עוד י"י גרינוולד( עורך), אוצר נחמד, מאסף מוקדש להלכה ולחכמת ישראל, קולומבוס אוהיו, תש"ב, עמ' 28-29( תודתי למר צ' פיקסלר שהפנה אותי למקור זה). 468 גוי של שבת, עמ' 142-149. 469 שם, עמ' 146.

470 שיטת ר"ת המתיר ליקה גוי בקבלנות גם לבנית ביתו, ושיטת הסוברים שבמלאכת רבים אין חשש מראית עין, ו"ליתר שאת" ביקש שיכריזו על כן בבית הכנסת( שו"ת חת"ס, או"ח, פרשבורג, תרט"ו, סימן ס').

471 שם, סימן נ"ז. ללא תאריך.

472 ראה על כך מהר"ם, ר"מ מרוטנבורג, מהד' כהנא, ת"א, פסקים ומנהגים, קצ"ד, והרמ"א, או"ח, רמ"ד, ו' שאוסרים, ור"ד הלוי בט"ז שם ס"ק ז' שמצא לכך פתח להיתר.

-209-