את תחום השבת 478 או שהדגישו כי יש חשש לאיסור הוצאה מרשות לרשות במקום שאין עירוב. 479 אך מה יאמרו פוסקים אלו במקרה שבו מוגבלת הנסיעה בתוך גבולות תחום השבת, ובמקום שבו ישנו עירוב? כאן היה בהחלט מקום להעלות את טיעונו של החת"ס כי יש בטלטול הגוף הנע ונד משום הפרת צו השבתון. 480 אמנם, כאמור, בתשובות הראשונות, שקרובות היו קרבת זמן לתשובת החת"ס עדיין לא נעשה שימוש בעקרון המחודש של החת"ס, ברם כבר בתשובת ר' יעקב סג"ל פרגר שנדפסה ב-1906 בשו"ת" שאילת יעקב" 481 כשהוא נזקק לבעיית" המרכב שנתחדש בזמנינו שקורין ביציקעל (= אופניים) 482 שיושב אדם על הכלי המתגלגל ממקום למקום ע"י האדם שיושב עליו אם מותר לרכוב עליו בשבת". בין הטעמים לאסור הוא אכן מונה את טעמו של החת"ס:

-

" דבכל דבר שהוא טרחא אסור בשבת אפי' אם אינו מל"ט מלאכות דהוא בכלל תשבתן". 483

ובתשובה משנת 1928 שבשו"ת" משיב שלום" לר' שלום יוסף הלוי פייגנבוים 484 הוא טוען, בעקבות החת"ס, כי יש ללמוד קל וחומר מעניין רכבת לענין טיסה באוירון הנידונת בתשובתו, שכן " לפרוח באויר... ודאי מוטרד ומירתת טפי מבעגלת הקיטור( רכבת)". 485

478 בנוגע לשאלה אם יש איסור תחומין למעלה מי' טפחים או לא, ראה לעיל הע' 454.

479 ראה, למשל, ר' שמעון גרינפלד( תלמידו של המהר"ם שיק), שו"ת מהרש"ג, ח"ב, ירושלים, תשכ"א, סימן י"ג, בתשובה

משנת תרע"ה.

480 טיעונים נוספים שהועלו בדיוני הפוסקים: החשש שמא יתקן כלי ומראית עין. ראה גם

, D. SUPER, BICYCLE RIDING ON SHABBAT AND YOM TOV אור הדרום( האוסטראלי), חוב' ו', קיץ תשמ"ט,

עמ' 5-15.

481 וואיטצען, תרס"ו, סימן מ"ה. על המחבר, מרבני הונגריה שעמד בקשרי שו"ת עם גדולי דורו והיה חתנו של המהר"ם שיק, ראה פנחס זליג שוורץ, פאקש, תרע"ד, שם הגדולים ליהודי הונגריה, מערכת י', אות שנ"ה; אברהם פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן, ב', ירושלים, תשמ"ז, עמ' 346.

482 המצאת האופניים עברה שינויים רבים מאז בנה בפריז מ' ניפס בשנת 1816 את ה"סלדיפר", שהיו עשויים גלגלי עץ, והרוכב, שישב על האוכף, דחפם ע"י מגע עם האדמה, יש לשער כי הרב פרגר כבר ראה את הסוג הנפוץ בימינו הבנוי משלד מתכת, מופעל ע"י דוושות רגל ומוסע על גלגלים מתנפחים. דגם משוכלל זה נבנה לראשונה ב-1888, וסייע להגברת תפוצת האופניים בעולם. ראה מ"ה בן שמאי, אנצי' עברית, ב', עמ' 88-90. אגב כך אעיר, כי בתשובת ה"רב פעלים" שתובא להלן, מדובר על גלגלי אופניים תפורים מעור, אך בשו"ת ר' עזריאל הילדסהיימר ח"א( ת"א, תשכ"ט) בתשובה מ"ט, משנת תרמ"ז, הוא מתאר:" זה שנים אחדות אשר המציאו מכונה לרכוב עליה בלי סוס או כח אחר אך ע"י המשקל וכבדות האיש... ואופניה מכוסים בגומי".

483 וראה הביקורת שנמתחה על כך ע"י ר' שמעון גרינפלד, שם:" ואי משום הא אין האיסור ברור לי, כי עפ"י הסברא לא ידעתי מאי עובדא דחול שייך בזה, וגם אין לנו לחדש גזירות ואיסורים מדעתנו" וכו'. 484 מהד' קמא, בילגוריא, תרפ"ח, סימן ע"ו.

485 אמנם טיעון זה מתיישן די מהר, ובשנת 1941 כבר כותב הר"ד אסף( אצאפ) כי" הרבה אנשים שנסעו באוירון הרגישו א"ע. כ"כ(= את עצמם כל כך) טוב, וגם כתבו שם מכתבים, ויושבים כמו בקתדרא". ראה הפוסק( הנ"ל בהע' 415) עמ' קב"ן. 486 גם את יהודי איטליה הטרידה שאלה הלכתית זו. זאת ניתן ללמוד מתשובה ששלח ר' דוד זכות אב"ד מודינא לעיונו של המהר"ץ חיות( מנחת קנאות, שם, עמ' תתקצ"ט- תתר"ג בהערה). מסקנתו של הרב זכות, שאותה מחזק הרב חיות, היא שיש לאסור נסיעה זאת, והטעמים מוכרים לנו כבר מן התשובות דלעיל. בסיום מכתבו גם מודיע הרב חיות למכותבו כי " דו"מ יוכל לפרסם בשמי האיסור בכל מדינות איטליא", ומספר הוא לו שכך גם הורה חכם איטלקי אחר, הרב מרדכי שמואל גירונדי מפדובה, ושכן שלח לו פסקו גם הרב יצחק חזון(= חזן, בנו ר' רפאל יוסף חזן, בעל" חקרי לב". ראה עליו א' יערי, שלוחי ארץ ישראל, תולדות השליחות מהארץ לגולה מחורבן בית שני עד המאה הי"ט, ירושלים, תשי"א, עמ'

- 211-