שם, שדוחה דברי רשב"ם בטענה כי כשבהמה מנהיגה את הקרון יש לחשוש שמא יחתוך זמורה- מוכח שאין כאן מקום חשש משום" עובדין דחול", שכן גם מתנגדי היתר הרשב"ם לא מעלים טענה זאת. ובודאי שכן צריך לומר לדעת המהרי"ק, שסבר כי ברכיבה בקרון מן הסוג הנ"ל אין אפילו חשש שמא יחתוך

זמורה שכן הגוי, מנהיג את הבהמה. 497 חלק זה של תשובתו נכתב בלא שהוא מתייחס לדברי החת"ס גופם כפי שהובאו בספר" אמרי שבת", כנראה משום שהשואל לא העתיקם, וספר" אמרי שבת" עצמו לא היה לפני רעא"י סומך. אבל בהמשך דבריו הוא מעיר כי מצא תשובה של החת"ס- והיא התשובה

העיקרית בנידון דילן, בח"ו סימן צ"ז- האוסר את הנסיעה ברכבת. אלא שאופן הציטוט של דברי החת"ס ע"י הרעא"י סומך תמוה עד מאוד. וזו לשונו שם:

" אח"כ ראיתי להגאון הת"ס בח"ו סי' צ"ז שכתב דכיון דהוא יושב ושובת כמו בחדר מטתו, ואינו עושה שום דבר בגופו, לא הוי עובדין דחול",

והרי דברי החת"ס הללו מוסבים על הפלגה בספינה, ובאים להסביר מדוע זו מותרת, בה בשעה שנסיעה ברכבת לעומתה נאסרת, לדעתו, מכיון ש"היושב בדאמפף וואגען אינו שובת וגופו נע ונד" וכו' ( מלשון תשובת החת"ס הנ"ל)! אין זאת אלא שלפנינו שגגה שיצאה מלפני השליט, או שמא נפלה טעות בנוסח דברי החת"ס שהיה לפני רעא"י סומך. ומכל מקום, לענין דינא התיר הרעא"י סומך מה שאסר קודם לכן החת"ס. אלא שסייג זאת בעקבות החת"ס( עי"ש) רק למקרים בהם אין נסיעתו ברכבת לצורך מסחר, 498

בתשובה שלאחריה 499 הוא נדרש לשאלה נוספת ששלח אותו שואל מהודו, והפעם בדבר" הפ'לאכי שנושאים אותו הגוים וישראל יושב בתוכו", אם מותר לנסוע בו, 500 ודוקא כאן אוסר זאת הרעא"י משום " זילותא דיו"ט". 501 ברם, הוא מודע לסתירה לכאורה שבין שתי תשובותיו, והוא מיישב זאת כך:" וכ"ת א"כ(= וכי תימא אם כן) מהו הפרש יש בין הפ'לאכי ובין הקרון, דכמו בפ'לכי יש עובדין דחול א"כ גם בקרון או במסלות הברזל יש עובדין דחול. ז"א(= זה אינו), דבהדיא כתב מהרש"ל ביש"ש דביצה 502 דאיסור הכסא בי"ט משום הוצאה, שמוציאין הכסא בשבילו, אבל אם רוצה לרכוב בכסא בביתו מותר.

497= שו"ת מהר"י קולון, למברג, תקנ"ח, שורש מ"ה:"... אלא דלשמא יחתוך זמודה ליכא למיחש כשהגוים מוליכים... ועוד נלע"ד דאפי' היינו אוסרים בקרון, אפילו כשהגוים מוליכים הבהמה, משום שמא יחתוך זמורה, היכא שהבהמות מושכות החבלים הקשורים בספינה ליכא למיחש שמא יחתוך וכו' דאין לך צידי צדדין גדול מזה" וכו'. וראה בית יוסף, ר"י קארו, או"ח, סימן ש"ה, ד"ה" ומ"ש ואם עלה עליה", וראה ההוכחה מדברי הרמ"א להלן עמ' 216-217 בקשר לטיעוני הרב"צ חי

עוזיאל.

498 שלא כהיתרו המופלג של ר' אהרן חורין דלעיל. אגב כך יש להעיד, כי מאוחר יותר מעתיק הראשל"צ ר' חיים משה אלישר בשו"ת משה האיש, ירושלים, תרפ"א, בהשמטה לאו"ח הנדפסת בדף קע"ח, א', את דברי החת"ס מתוך ציטוט משובש זה שבשו"ת" זבחי צדק", ומצרף את

החת"ס לשיטת אלו המקילים!

499 שו"ת" זבתי צדק" ח"ב, הנ"ל, סימן כ"ה.

500 המדובר הוא בכלי תחבורה המונהג בנשיאתו ע"י כח אדם.

501 ראה מ"ש לעיל בעמ' 22 הע' 106 על כך. ועי' היטב גם בדעות המובאות ע"י הי"ד אזולאי, מחזיק ברכה, ליוורנו, תקכ"ה,

לשו"ע או"ח, סימן תקכ"ב, אות א', בשאלה זאת.

502 ר"ש לוריא, ים של שלמה, ביצה פרק ג' סימן י"ד, שטעטטין, תרט"ז, דף כ"ג, א'- כ"ג, ב'.

- 214-