אבל הכא גבי קרון ומסלת הברזל, דאין מוציאין בשבילו, דבלא"ה( דבלאו הכי) הם מוכרחים לילך- לא הוי עובדין דחול ומותר. 503 גם משיבים אחרים מרבני הספרדים אינם מייחסים חשיבות לטיעונו של החת"ס בדבר איסור התורה שישנו בתנודות הנסיעה. כך בתשובה שנדפסה בתרנ"ז( 1897) ב"המאסף", 504 המשיב הרב יעקב מאיר 505 מאריך לפרט כל צדדי איסור תחומין שבדבר, הוא אמנם מחמיר מאוד בדבר מצד נטייתו לסבור שאיסור תחומין דאורייתא, אך לא מצד איסור השבתון שהעלה החת"ס, שהוא מתעלם

ממנו לחלוטין, על אף שהוא מתייחס בפירוש לתשובת החת"ס הנ"ל בח"ו סימן צ"ז בעניין הרכבת! גם רבו, הרי"ש אלישר, הראשון לציון דאז, אינו מזכיר כלל טיעון הלכתי זה, אף שעוסק הוא בדברי החת"ס בתשובה זאת. עד כמה שיקוליהם של פוסקים אלו רחוקים ממאבקיהם של פוסקי אשכנז נוכל לראות מן העובדה שבתשובה שנדפסה בשנת תרפ"א משיב בנו של הרי"ש אלישר, הרב חיים משה אלישר, 506 כי אין לאסור רכיבה על" מותור כאר" או" מותור סיכל" 507 בשבת ויו"ט בתוך התחום, ולא

אסרו אביו והפוסקים שלפניו( וביניהם הוא מזכיר את תשובת החת"ס!!) אלא נסיעה מחוץ לתחום. ואכן, נראה שרוב המשיבים הספרדים לא רק שהם מתעלמים לחלוטין מטיעונו של החת"ס על איסור השבתון, אלא נוטים להתיר שימוש בכלי תחבורה אלו במקום שאין עוברים על איסור תחומין וכשהנסיעה לצורך מצוה. והגדיל לעשות הר' יעקב משה טולידאנו במצרים 508 שגם העלה טיעונים חשובים מאוד לקולא, שהפוסקים לפניו, לטענתו, לא הרגישו בהם. 509 לפי דבריו גם אין בנסיעה ברכבת בשבת כל חשש לאיסור תחומין, שכן טיעון זה שייך רק" אם דרך העגלות ורכבות הקיטור ששם הולכים הוא רה"ר (= רשות הרבים) ויש בו איסור תחומין דאו'(= דאורייתא), אבל כיון דהרכבות האלה הולכי מדברות 510 הם, ובדרך המיוחד. להם, דאינו עשוי להילוך, פשיטא דהוי כרמלית, והוו להם כים ונהרות דשרינן בספינה מטעם דאזלינן בספיקא דלמעלה מי'(= טפחים) לקולא, ואפי' נחשוב רוכב כמהלך וגלגלי העגלות למטה מעשרה וכארעא סמיכתא דמו- סו"ס(= סוף סוף) הון בקרקע ממש שבה הולכים, ובקרקע בעצמה זו-

503 תלמידו, הרב יוסף חיים, אף מתיר מה שאסר רבו, ראה שו"ת רב פעלים או"ח, ח"א, סימן כ"א. ופלא בעיני, שאינו מזכיר בתשובה זאת את האיסור שהטיל רבו בדבר, וראה גם בענין זה: ד"א גגין, דבריו מובאים ע"י בנו בשו"ת ישמח לב, ירושלים, תרל"ח, סימן ד'; וח"ח מדיני, שדי חמד, חלק ח', אסיפת דינים, מערכת יו"ט, סימן א', אות ל"ב, דפוס פרידמן תשכ"ב עמ' 224.

,

504 גליון ב', סימן ט', עורך בן ציון אברהם קואינקה. התשובה היא לשאלה שהועלתה שם בגליון א' תרנ"ז, סימן ד', בשם אחד מתושבי בירות, על אלו מבני בירות ש"בכל עש"ק(= ערב שבת קודש) הולכים במסילת הברזל לשבות עם בני ביתם בכפר, והנה לפעמים כי תגיע המסלה ל"עלה"(= שם הכפר) בשעה חצי מליל ש"ק או יותר, ורבים אין נזהרים והולכים".

וכן שאלה דומה שהגיע לעורך המאסף מארם צובא מאת יצחק סילוירא ס"ט.

505 הוא ר' יעקב בן כלב מירקדו, תלמידו של הראשל"צ הרב יעקב שאול אלישר. מאוחר יותר, בשנת 1906, נבחר ר' יעקב ל"חכם באשי" ולראשל"צ( אך התפטר מתפקידו, וחזר אליו שוב עם יסוד הרבנות הראשית ב-1921. ראה עוד עליו אנצי' עברית, כ"ב, עמ' 67). ר' יעקב מאיר מגיש את תשובתו להסכמת רבו, וזה מחרה מחזיק אחריו בשו"ת" עולת אי"ש", ירושלים, תרנ"ט, הלכות עירובין סימן ז'.

506 בתשובה הנ"ל שבשו"ת" משה האיש"( נ"ל בהע' 498). התשובה גם היא לשואל מהודו, מקהילת כלכותא. 507- מכונית או אופנוע. אמנם הרב המשיב מתיר שימוש בהם רק ביו"ט ולא בשבת, אבל העיר שם כי באופניים תותר הרכיבה בתוך התחום בכל מקרה. וראה להלן הע' 520.

508 שו"ת ים הגדול, קהיר, תרצ"ג, סימן כ"ח. 509 ולו היה שומעם הרב חורין היה שמח עליהם כמוצא שלל.

510 הביטוי" מדברות" כאן מכוון כלפי מקומות שאינם דרך כבושה לרבים.

- 215-