מיוחד של מצוה. 15 אך נדמה כי ממקור אחר ניתן להראות שלא כל האמוראים בבבל פירשו כך את משנתנו. במסכתנו י"ז, ז', מופיעה משנה- שכבר ציינו לעיל לדברי החוקרים שראו בה חוליה ראשונה, קודמת למשנתנו, ומהווה השלמה לה:

" פקק החלון- רבי אליעזר אומר בזמן שקשור( בחלון) ותלוי(= באויר, ואינו נגרר בארץ. אלבק) פוקקין בו, ואם לאו אין פוקקין בו. וחכמים אומרים בין כך ובין כך פוקקין

בו".

מסתבר, כהסבר הסוגיה שם, בבבלי, קכ"ה, ב', בשם רבה בר בר חנה א"ר רבי יוחנן, כי הבעיה שהתעוררה במחלוקת שסביב פקיקת החלון קשורה באיזשהו אופן למלאכת בונה. 16 ולרבי אליעזר כל עוד אין בפקק החלון נתונים קודמים מסויימים( קשור ותלוי) יאסר לפקוק בו בשבת. אמנם לחכמים החלוקים עליו, אין לגזור דמיון כלשהו בין מלאכת בונה לפקיקת החלון, ומשום כך יש להתיר פעולה זאת בלא כל תנאי בשבת, 17 ועל כן גם סביר יהיה להניח כי משנתנו המתירה לפי פשטותה את פקיקת המאור היא

כשיטת חכמים דר"א שם. ובבבלי שם, קכ"ו, ב', מסופר:

" דרש רבי יצחק נפחא אפתחא דריש גלותא הלכה כרבי אליעזר".

בזה מאן דפסק כר' אליעזר דאמר אין פוקקין, מנלן הא, תאמר הא דר' אליעזר איירי בלא הלכות טומאה דלא חשיב מצוה, והך דהכא בהלכות טומאה דחשיב מצוה" וכו'( שו"ת מהר"י מברונא, מהד' ר"מ הרשלר, ירושלים, תש"ך, סימן מ"ו, עמ' ל"ו), וראיה מקורית זאת, אכן, אינה תואמת את דברי התוס' בשבת שם( קכ"ו, ב') ד"ה" ומדבריהן למדנו", וראה על כך להלן( בכך תשובה לתמיהות האחרונים מדברי התוס' על דברי מהר"י מברונא, דאה רא"י ולדינברג, שו"ת ציץ אליעזר, ח"ט, ירושלים, תשכ"ז, סימן י"ח, עמ' ק"כ). הבנה מעין זו גם מצאתי בדברי הרמב"ם בפיה"מ כאן שהעיר:" וזה שהתרנו מדידה בשבת בתנאי שתהא מדידה של מצוה, וכן קשירה של מצוה" וכו'. אך אין הוא מונה עם אלו גם את פעולת הפקיקה, ונראה שנמנע מלעשות זאת כיון שהבבלי שם קב"ה, ב' אינו מזכיר כלל ועיקר הגבלה מסוג זה על פעולת הפקיקה. 15 יש לדון מהו צורך המצוה שראו אמוראים אלו בפעולות הנזכרות במעשה שבקטע 4 שבמשנתנו. ושמא הבינו כי המדידה הנ"ל, שבאה כדי לידע אם עברה הטומאה מבית אחד לחבירו מטרתה היתה ההרחקה מן הטומאה, וזו היא שנחשבת כאן כמצוה( וראה בדבריו של מהר"י מברונא שצוטטו בהע' הקודמת). אם כן יהיה עלינו לומר כי לדעתם ישנו איסור טומאה גם לישראלים( שהרי לא מצינו כל עדות לכך שראב"צ הראשון אז אבא שאול בן בטנית, שחנונים היו בירושלים עוד בזמן הבית, כהנים היו), ואם כן לפנינו אולי עדות נוספת למה שרצה להוכית ג' אלון במאמרו" תחומן של הלכות טהרה" שנדפס ב"מחקרים בתולדות ישראל" וכו', ח"א, עמ' 148 ואילך,( ועי"ש בעיקר דבריו מעמ' 169 ואילך). או שמא יהיה עלינו לומד כי כוונת המושג" מצוה" כאן אינה כלל למצוה מסוימת שנעשתה כאן, אלא שהעובדה שאותם חכמים מדדו שיעורים הלכתיים היא שעושה זאת למדידה של(= שיעורי) מצוה. הסבר אחרון זה העלה כבר רש"י בדבריו למשנה שם:" ומדבריהן למדנו... ומודדין... להתלמד על דבר הודאה"( אפשר גם שרצה לרמוז כי המצוה שעליה מדובר כאן היא מצות תלמוד תורה), וראה במג"א לשו"ע, או"ח, סימן ש"ו, ס"ק ט"ז, שלמד מכך:" וה"ה למדוד חור אם יש בו פותח טפח והטומאה נכנסת שם, אע"ג דיכול לצאת מהבית, מ"מ כיון שמודד שיעורי תורה לא הוי עובדא דחול",( קישור ענין המדידה ביו"ט לקטגוריה של איסורי " עובדין דחול" הנזכר בדבריו הינו נושא דיוננו כאן, והדברים יתבהרו בע"ה להלן). 16 וכך גם מסביר רש"י שם בד"ה" נועלין" ובד"ה" והמונח", אבל ראה תוד"ה" בין קשור" וד"ה" והמונת" שחלקו על כך. וראה ביאור הגר"א לשו"ע, או"ח, סימן שי"ג, אות ב'( ד"ה" ולא אמרינן").

17 כן מלמדת לפע"ד פשטותם של דברי חכמים שם, אבל ראה בבלי, שם, קכ"ו, א', המוסר כי לפירושו של ר' אבא בשם רב כהנא, גם לפי חכמים ישנו צד איסור בסתם פקיקת מאור, והיתרם גם הוא מוגבל לתנאי שיהא פקק זה" מתוקן" מלפני שבת( וראה רש"י שם, וד"ת בתוס' ד"ה" בין קשור", שחלקו בפירוש" תיקון" זה, וכן דברי הרמב"ם בהלכות שבת, כ"ב, ל').

-

- 234-