ב. באילו בתי מדרש נעשה בו שימוש

קבוצת החכמים לה מקושר סגנון דוזיה זה של ה"שיטה" הינה קבוצת אמוראים מצומצמת( שאנו יכולים לעקוב בנקל אחר הקשרים הפנימיים שביניהם), המונה בעיקר את האמוראים אביי, רבא( וכן רנב"י), בני הדור הרביעי, ותלמידם רב פפא.16 לאחר מכן הפך כנראה סגנון לימודי זה לנחלת בני הישיבה, שכן מוצאים אנו אותו חוזר בסוגיות סתמיות. 17 ממצא זה מאשר את טיעוננו שהקטע" אי נמי" וכו' שבבבלי ביצה כ"ח, א', הינו חלק אורגני מטופס דחיה מקובל ורגיל בבית המדרש הפומבדיתאי של ימי אביי ואינו תוספת מאוחרת.

ג. שימושים מוקשים בטופס דחיה זה ונסיון להסיק מכך על אופי השימוש בו

בדיקת המקורות בהם מופיע בבבלי טופס דחיה זה מגלה כמה מקרים בהם נראה השימוש בטופס זה זר לכאורה. אמנם משנעמוד על הבנת אופן השימוש בטופס זה גם במקומות מוקשים אלו, נוכל לדעתי לעמוד על אופיו של טופס דחיה זה, ועל השימוש שנעשה בו בביהמ"ד הבבלי. כך למשל, בשבת ס"א, א':

"... ואזדא ר' יוחנן לטעמיה(= שסבר כי יש לנעול של שמאל תחילה) דאמר ר' יוחנן כתפילין כך מנעלין, מה תפילין בשמאל אף מנעלין בשמאל. מיתיבי: כשהוא נועל נועל של ימין ואחר כך נועל של שמאל'? אמר רב יוסף: השתא דתניא הכי, ואמר ר' יוחנן הכי, דעבד הכי עבד, ודעבד הכי עבד".

ועל כך מתקיפו אביי: 18

" דילמא ר' יוחנן הא מתניתא לא הוה שמיע ליה, ואי הוה שמיע ליה- הוה הדר ביה? ואי

נמי שמיע ליה, ודילמא קסבר 19 אין הלכה כאותה משנה?". 20

כאן הקושי באתקפתא של אביי על רב יוסף גלוי. הרי בסופם של הספקות שמעלה אביי נמצא כי דבריו רק מצדיקים את פסקו של רב יוסף, שכן אם אנו נשארים בספק שמא מתניתא לא הוה שמיע ליה לר'

ר' אילא דוחה ה"שיטה" שהציע ר' יוחנן באמרו" ר"ש דבכורות ור"י דתרומות לא הדין מודה לדין ולא הדין מודי לדין" וכו'. וכן גם בנזיר ד', ו',( נ"ג, ג').

16 על רב פפא כממשיכם של אביי ורבא בקשר עם תורת ר' יוחנן, ראה צ' דור, תורת א"י בבבל, ת"א, 1971, עמ' ל"ב הע' 5. 17 למניינן המפורט של הסוגיות הללו ראה הע' 15. כאן המקום להעיר כי לא נכון יהיה לדעתי לומר כי סגנון זה הוא פרי יצירתם של עורכי התלמוד בתקופה המאוחרת יותר, ששמוהו בפי אביי ורבא ותלמידיהם, וזאת משום שלא נראה כי עורך, שיתאים סגנון זה לדברי האמוראים שלפניו, יעשה זאת אך ורק במה שנוגע לשכבה מסויימת של אמוראים שקדמו לו( מן הדור הרביעי ואילך דוקא). טענתנו מתחזקת גם מן העובדה שלפני אביי ורבא אין אנו מוצאים כנראה סגנון זה( וראה הע' 56 להלן), וזאת כפי הנראה משום שסגנון זה הוא מיצירות הדור הרביעי בבתי המדרש של אביי ורבא. 18 תיבת" אביי" חסרה בכתי"מ ובכתי"ך 108, וראה הלבני, מקורות ומסורות לשבת שם, עמ' קע"ב הע' 8. 19 כבכתי"מ. ובדפו' במקום" ודילמא קסבר" רק" וקסבר", מה שמקשה מעט על ההבנה.

20 מכנה ברייתא זאת משנה, ודאה הלבני שם עמ' קע"א, הע' 4.