תושב לו דרכו). כאן, אם כן, נדחית השיטה המוצעת משום שהוכת שאין לה" בית אב", שהרי סותרת היא לדברי ר' יוחנן. וכך אנו מוצאים, כי אפילו ר' יוחנן חוזר בו מ"שיטה" שהוא עצמו נקט בה. שם, בחגיגה ג', א' ע"ח, ד') הוא מחזיק בתחילה בדעה שאבא שאול(- הסובר שאף בתרומה אין טובלין כלי בתוך כלי, משום שכובד הכלי הפנימי חוצץ בפני מגע המים, אלא בסל וגרגותני בלבד בהם אין לחוש לחציצה) 32 ור' שמעון(= במשנת מקוואות ח', ה' המחמיר על האוחז באדם ובכלים ומטבילם, שאפילו אם ידיחם קודם במים לא תעלה הטבילה, אלא"כ ירפה את אחיזתו, ויחדרו המים בינו לבין האדם או הכלי המוטבל) שניהם אמרו דבר אחד(== החזיקו בשיטה שונה: להחמיר ולחשוש משום חציצה במקום שלא באים המים

לשם)."

אולם לאחר מכן הוא עצמו מסתייג מקביעה זאת: 33

" א"ר יוחנן מסתברא רבי שמעון יודה לאבא שאול(=" דכ"ש הוא, ומה הכא שהמים שבידו הם באים על הכלי, אפ"ה מצריך ר"ש שירפם, כ"ש בכלי בתוך כלי דאין מטבילין". קה"ע) אבא שאול לא יודה לר"ש(=" דשאני התם שהמשקה שעל ידיו מתחבר למי המקווה". שם)"

_

משום כך נראה, כי יהיה נכון לומר, שרק" שיטה" שהועברה במסורת מראשוני האמוראים, וכבר נתקבלה כמימרא קבועה בעיני דורות מאוחרים יותר, רק בה השתמשו כראיה שאין להשיב עליה. אבל " שיטות" שנמסרו בביהמ"ד משמו של אמורא חי, לעיתים קרובות נתקלו בהתנגדות חבריו או תלמידיו,

ולא התקבלו. 34 ואם כן דין ה"שיטה", כפי שעולה מן המקורות הא"י, היה כדין כל מימרא אחרת. עתה עלינו לבדוק אם אותן הנחות יסוד שעמדנו עליהן בירושלמי ביחס ל"שיטה" קיימות אף בבבלי. מן היחס ל"שיטה" בירושלמי הסקנו כי החכמים הכלולים ב"שיטה" זהים זהות גמורה. נעיין בדוגמא ליחס אחר ל"שיטה". בבבלי ב"ק, צ"ג, ב', קובע אביי כי:

" ר' שמעון בן יהודה ובית שמאי ור' אליעזר בן יעקב ור"ש בן אלעזר כולהו סבירא להו

שינוי במקומו עומד".

ובכן, אף שבכל עמדות התנאים הכלולות ב"שיטה" זאת אפשר בהחלט לתלות את הדעה ש"שינוי במקומו עומד", הרי שבלתי- אפשרי לעשות זאת באשר לעמדת ר' שמעון בן יהודה. שכן בברייתא שם

נאמר:

32 וראה תוכ"פ לחגיגה עמ' 1312. 33 עי"ש ב"פני משה".

34 וראה גם במקורות הבאים שבהם נדחית ה"שיטה" בירושלמי: דמאי ג', ה',( כ"ג, ד')[ שם זאת" שיטה" סתמית וכנראה מאוחרת ביחס]; פסחים א', ח'( כ"ח, ב')[ שם דוחים דברי ר' יוחנן תלמידיו ר' אילא ור' זעירא]; שם, ו', א'( ל"ג, ב')[ ר' יוחנן נדחה ע"י תלמידיו]; ובכלאים ז', א'( ל"ג ג') י"ל כי הדוחים דברי ר' יוחנן הם בני דורו, וצ"ע. וראה גם במקורות הללו בירושלמי בהם מובאת ה"שיטה" בראיה: עדלה ב', ז'( ס"ב, ג'); עירובין א', ח'( י"ט, ב') עירובין ח', ח'( כ"ה ב')[ ועי"ש בירוכ"פ עמ' 347 בנוגע לגירסה]; ויבמות ה', ח'( ז', א')[ ועי"ש בפ"מ המפרש הדאיה נגד" רבנן דתמן" שלא שמען הא דר"י].

- 248-