אך כבר בראשית התקופה האמוראית אנו מוצאים כי סגנון לימוד זה נפוץ היה בבתי המדרש. כראש וראשון גם מבחינה כרונולוגית, וגם מבחינת מספר ה"שיטות" המיוחסות לו בשני התלמודים, עומד רבי יוחנן. מימרות רבות נוספות מיוחסות לתלמידין. 45 מר' יוחנן ואילך אנו מוצאים כי לקביעה שפלוני ופלוני( ולעיתים חכמים נוספים) קיימים ב"שיטה" אחת, מיוחד כבר מטבע לשון קבוע:"( פלוני ופלוני) אמרו דבר אחד".46

צורות סגנוניות אחרות בהן מצאנו את ה"שיטה" בתלמודים 47 הם אלו: " רבי פלוני בשיטת רבי פלוני"- סגנון אופייני לבבלי. 48

מן הנוסח בברייתא שבבבלי עולה כי ר'[ יונתן בן יוסף שהיה מתלמידי ר"ע[ ירו' מעשרות ב', ה'( ט"ז, ב'):" ר' יונתן בר' יוסי בשיטת ר"ע רבן אמרה". וראה תותנו"א לר"א היימן, ח"ב, עמ' 697, המזהה אותו עם ר' יונתן, חבירו של ר' יאשיה, תלמידו של ר' ישמעאל. מכל מקום, ודאי הוא כי מדובר כאן בתנא בן הדור הרביעי מוסר כאן" שיטה" סדרנית, המזהה את דברי ר"מ עם דברי ב"ש, ואת דברי ר"י עם דברי ב"ה.

אבל בנוסח המקבילה בתוספתא נדה הנ"ל:" מינקת שמת בעלה... דברי רבי מאיר, ר' יהודה אומר שמונה עשר חדש. ר' יונתן בן יוסף אומר: בית שמאי אומרים עשרים וארבעה חדש ובית הלל אומרים שמנה עשר חדש" וכו'. בנוסח זה כבר אנו מרגישים שאין כל הכרח לפרש כי ר' יונתן בן יוסף נא להציג" שיטה" סדרנית, שכן אפשר שבעל הברייתא מציע בעמדת ר' יונתן בן יוסף נוסח תחליפי לנוסח הברייתא שהיה בידיו:" מינקת שמת בעלה... שמנה עשר חדש", ובא לומר כי החולקים בברייתא זאת( לפי המסורת שבפי ר' יונתן בן יוסף) הנם ב"ש וב"ה( ובדומה לכך בברייתא בירושלמי הנ"ל, זאין הכרח בפירוש הפ"מ המעתיקו לשם מהבנת הבבלי, וכדברינו כן מסתבר, לדעתי, מכיון שרחוק יהיה להניח כי דברי ר"י בן יוסף בברייתא מתייחסים לדברי ר"מ ור' יהודה, בני דורו, כשכבה קודמת).

גם במו"ק כ', א', אנו מוצאים ברייתא המלמדת לכאורה על" שיטה" סדרנית:" ת"ר קיים כפיית המטה שלשה ימים קודם הרגל- אינן צריך לכפותה אחר הרגל, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: אפילו יום אחד ואפילו שעה אחת. אמר רבי אלעזר ברבי שמעון הן הן דברי בית שמאי, הן הן דברי בית הלל, שבית שמאי אומרים שלשה ימים, ובית הלל אומרים אפילו יום אחד". כאן אף מפורשת המגמה הסדרנית. ב"שיטה" שמציע ראב"ש, אלא שכפי שלמדנו להטיל תשד בנוסח הדומה לזה שבברייתא הנ"ל בבבלי כתובות ס', ב', ולהעמידו כספק נוסח" משופץ"( על פי הבנת המוסרים או המקבלים ברייתא זאת בבבלי), יהיה גם כאן נכון לענ"ד להשאר בספק מסויים[ כמו כן יש לשים לב להבדל שבנוסח, שבדברי חכמים דרבי אליעזר נוסף:" ואפילו שעה אחת", שאינו מופיע בנוסח שבדברי ב"ה( הערת רמ"ש פלדבלום)], שיסודו בשאלה אם אין מקורו של נוסת קבוע זה שבבבלי" הן... הן" בהוספות מאוחרת יותר שנתנה לברייתות, שבמקורן לא היו מכוונות אלא לצרף מסורות חלוקות לגבי שמות התנאים הנמסרים בברייתא[ כך גם בברייתא בערכין כ"ג, א' בדברי ר' שמעון בן אלעזר:" הן הן דברי ב"ש הן הן דברי ב"ה", כשמן המקבילות בירושלמי תרומות ג', ד'( מ"ב, א') ונזיר ה', ד'( נ"ד, א') מוכח שלא הכירו את דברי רשב"א. וכך לגבי דברי ר' נתן שבברייתא בנדרים ס"ט, א'( וכן שם ע"א, א', אך שם ברור הצורך הפרשני). וראה גם בירושלמי נדרים י', א'( ל"ט, ג') ובתוספתא נדרים, ז', ג'- ד', וכן שם שקלים ב', י']. 45 ולעיתים מימרות שנמסרו בשמו במקור אחד נמסרו בשם תלמידו במקור אחד, תופעה זאת הידועה במימרות אחרות בכלל, אולי יכולה לשמש כאן גם עדות שבפרט, לכך שראו בר' יוחנן אב לשיטה זאת. ראה למשל ירושלמי פסחים ז', ט'( ל"ה, א') שם נמסרת השיטה ע"י ר' חמא בר עוקבה בשם ר' יוסה בר חנינא, ואילו בבבלי שם פ"ב, ב', נמסרת מימרא זאת בשם ר' יוחנן. וכן החילוף בין ר' יוסי בר' חנינא לרבי יוחנן באשר ל"שיטה" בבבלי מעילה י"ג, ב', ראה להלן בהע' 52. וכך גם ה"שיטה" הנמסרת בבבלי שבת, צ"ד, א', בשם ר' יוחנן, אך מובאת בירושלמי פסחים ד', ג'( ל"א, א') ע"י ר' יוסה בי רבי בון

בשם רבי חונה.

46 ובדרך כלל בירושלמי גם בתוספת ציון המניין:" שניהן אמרו דבר אחד" ירו', פאה, ב', א'( ט"ז, ד') ועוד רבים." שלשתן אמרו דבר אחד", שם, ד', ו'( י"ח, ב'). ועוד רבים. ראה להלן הע' 60.

47 מן הראשונים, ובעקבותיהם הפוסקים, נטן לעיתים לחלק בין צורות סגנוניות אלו, וזאת מחמת קשיים שנולדו לאחר שנטבע בזמן הגאונים הכלל" אין הלכה בשיטה"( וראה מ"ש לעיל בהע' 26). עיין למשל בר"ן על הרי"ף, לסוכה ז', ב'( דפו' וילנא דף ג', א') ד"ה אמר אביי, וראה גם הליכות עולם לר' ישועה הלוי( ירושלים, תש"ך, עמ' 108) שער ה' ד"ה" אין הלכה כשיטה" שלא נקט כך, וראה אוצר מפרשי התלמוד( מכון ירושלים, תשל"ט) לסוכה ח"א עמ' קצ"ו- קצ"ז, וראה אנציקלופדיה

תלמודית ערך" אין הלכה כשיטה". וראה מ"ש הר"ר מרגליות, מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו, עמ' מ"ט הע' 9. 48 ראה אוצר לשון התלמוד( בבלי) לר"ב קוסובסקי, חל"ז, ירושלים, תשל"ז, עמ' 361. וראה בירושלמי עירובין ז', ו'( כ"ד, ג')" ר'

- 252­