32

הבונה

לקדש בעשר קדושות את תורת המוסר והמדות ולהרימה למדרגה גבהה של הקדש עצמך במותר לך" לדכא עושק וגזל, גנב רצוח ונאף, וכה הוקשרו. והוטבעו בקרבם כל המדות המשובחות להיות ישראל ואורייתא חד,- אותה החידה הסתומה, חידת החיים והבריאה" שהטיחו עליה ראשם בכותל הפילוסופים שבכל דור ודור, מבלעם בן בעור עד הפראפעססאר דעליטש, ממצרים ועד הנה, ונסרחה חכמתם מלפתרה, ועוד הוסיפו עליה סביכות וסתימות לאין שיעור וערך- יבואו נא אל הגעטהע העברית ויושיטו להם את הפתרון בקנה, ישאלו נא לתינוק של בית רבן( פסוק לי פסוקיך" ויאמר להם המשלש בכתובים סוף דבר הכל נשמע או יפתור להם את חלומם ממשנתו של בית רבי העולם הזה דומה לפרוזדור" ואין כאן לא חידות ולא פליאות, והכל אמת ויציב, והכל פשוט ומבואר,- סדרי היים כאלו היו לנו כאמור למעלה עד תקופת , השכלה הברלינית" בשבע שמות שיש לה, חופש, התקדמות, השכלה, קולטורא, וכו', לרגליה באה אנדרלמוסיא לעולם היהדות ובלבלה את הסדרים הישנים וחדשה נהיתה -.. הדרן עלך סדר קדשים- הדרן עלך סדר טהרות- ועתה נתחיל

בארץ;—- לפרש סדר נזיקין

בבואי עתה לתאר סדרי החיים שנתחדשו ובאו לרגלי ההשכלה החדשה בעולם ועיפות, כי המלאכה מרובה.- היהדות בארצנו, בחיי המפלגה הנ"ל, כמעט רפו ידי, והלבלר שבי ירגיש מעין ליאות אראה לפני עולם מלא שגיאות וחסרונות, ואי איפשר לפורטם כי רבים הם, אם אמרתי אספרם כמו, אחת לאחת, כי אז יצא לי על חטא שחטאנו" גדול ונורא מרגיז נפשות, ולא במהדורא אחת, אך בתמניא אפי, ולא באפי זוטרא, אך באפי רברבי-- אולם באהבתי הנאמנה אכסה ואאפיל בטליתי עליהם, בולטות בימינו. בארצנו, ואך באנחת לבי ובדמע עיני אגלה טפח מענשן של מדות ושל עריות, שנראות בצורות

התמימות, והאמונה בגדולי העם ומאשריו, לא אך כי ירדו ממדרגתם בדורות הקודמים, אך אפסו בתכלית האפיסה. כל איש חכם בעיניו, כל אחד יחמוד לצון לו, ילעג בפה מלא על תהלוכות הדור הישן וסדרי חייהם- רוחות חפשיות צררו אותם בכנפיהם, וכל אחד יביט בעין חשד ובקורת על מעשה הגדול ממנו, כל אחד הוא במה בפני עצמו, ואניות" מנוולתו,- לא אך בכרכים ועיירות הגדולות אך גם בערים הקטנות לא נוכל עתה לצייר את היהודים השוכנים שמה בתור עדה" או צבור",- כי באמת כלם המה אך פירורים, חלקים קטנים ומפורדים, קיבוץ של טפוסים וגוונים שונים בתכלית שינוי, פרצופיהם ודעותיהם שונות, ועל פיהם ושכלם הם, יחנכו ויגדלו את הבנים והבנות, מי ירכין ראשו לשמוע תוכחת הגדול ממנו? הוא יעפר בעפר לעמתו, ישפוך עליו קיתון של בוז ושאט נפש- ולכן בבוא איזה עבודה ציבורית הנוגעת לעניני יהדות. כן ירבו וכן יפרוצו דעות מדעות שונות, וממילא מובן שכל אחד יעמוד על דעתו כחומה בצורה, ובהכרח תצא אש המחלוקת עם כל הכתות של מלאכי חבלה שלה, כל תקלה וכל קטטה, כל מיני פורעניות ושנאת חנם, והקהלה פרועה לשמצה, שוממה ומשועממת. ומי כסיל ולא יבין את זאת, כי אך יד

, הפקחות היתרה" אשר לקחה מקום התמימות" והאמונה במי שגדול ממנו" היתה בכל אלה?- אין אויטאריטאט, אין תל תלפיות שהכל יהיו פונים אליו, ולכן תחת לבנות ולנטוע, לשכלל ולהדר, לאדר ולחזק, הנה יהרסו את הבנוי, ויעקרו את הנטוע מכבר. ניזיל לאידך גיסא, לסדרי החיים הביתיים הגופניים כי גם הם שלובים וקשורים בחיים הרוחניים כשלהבת הקשורה בגחלת.- הוי: מה נחזה בשולמית? איפה הם המדות