ז)
הבונה
47
ה) א. לא הנחילו האבות לבנים דבר שהוא חשוב מן החכמה. כי האדם קונה הון בחכמה ומאבדו באולת.
ב. הון ועושר תעשה בתחבולות חכמה. וחכמה לא תקנה עתק. מקורם בקהלת רבה פ"א הרינו שואל את החכמה והכל וע' במס' ב"ב דכ"ה ובשלהי מס' הוריות בעין יעקב בפי' הרמ"ה שם). מודה על שגגתו. יוכיח כי הוסיף תבונה.( מקורו במס' מגילה די"ז ע"ב ולמה סמכו חונן הדעת להשיבנו תשובה אחר בינה כמ"ש ולבבו יבין ושב.)
ממאן בחכמה בהיות לאל ידו. הוא יאבה ביום אזלת ידו. ( באבות דר"נ פכ"ד וכן מתלא אמר אם בנערותך לא חפצתם איך תשיגם
בעת זקנותך).
ח) א. יש משגה אחד יאלפך דעת. יותר משבע־מועצות חכמה. ב. רב אדם לא ימצאו דרך ישר. עד אם שגו דיו באורחות עקלקלות.( מקורם בש"ס גיטין מ"ג ע"א והמכשלה הזאת תחת ידך אין אדם עומד על ד"ת עד שנכשל בה. ובמס' שבת קייט הגי' דברים שאין בני אדם עומדים עליהם. אא"כ נכשלים בהם)
יא)
יב)
יג)
חכמה כי תעזוב יום. יומים תעזבך. וביום עמדך מלכת
בה נסיגות אחור.( מקורו במדרש שמואל רבה פ"א בשם מגילת חסידים אם תעזבינה יום יומים תעזבך ובמס' אבות פ"א מאן דלא מוסיף יסיף). כהוסיף איש ימים על ימי חייהו. כן ירבה חכמה או יוסיף אוולת.( מקורו בשלהי מס' קנים פ"ג מ"ה זקני ת"ח כ"ז שמזקינים דעתם
נתוספת זקני ע"ה כ"ז שמזקינים דעתם מתטפשת עליהם). טוב דעתך הטב. מדעתך הרבה מקורו במס' ע"ז דף י"ט ע"א הון מהבל ימעט וקובץ על יד ירבה כו' ע"ש). כאשר תראה שאין הזכרון טוב שקוד על הגירסא. ( בס' מעשה טובי' מביא מאמר רז"ל חזור חזור ואל תצטרך לבלזר( שהוא סגולה לזכרון) אמנם כבר בדקו וחפשוהו חכמים גדולים במדרשי רז"ל ולא מצאו. אמנם מצינו מאמרים אחרים בגמ' במעלות החזרה במס' סנהדרין דף צ"ט כל הלומד ואינו חוזר דומה לזורע ואינו קוצר. ובמס' חגיגה ד"ט ע"ב אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה פעמים ואחד). זוהר מתחכם כזוהר מתעשר עד ארגיעה;( במדרש רבה קהלת ובירושלמי שבת פ' המוציא יין ר' אבוהו נחת לטבריא חמתי' תלמידוי דר' יוחנן אפוי נהירין[ פי' פניו צהובין] אמרו קמי' דרי"ו ר' אבוהו אוצר מצא א"ל למה א"ל אפוי נהירין א"ל אורייתא חדתא שמע וצהבו פניו דכי
חכמת אדם תאיר פניו. וכיו"ב במס' נדרים מ"ט ע"ב ע"ש).
יד) א. נאוה לחכם עצור במילין. אף כי לחסר לב.
ב. כשתדבר המעט. כי כפי שימעטו דברי האדם ימעטו טעותיו. ( כיו"ב במשלי ברוב דברים לא יחדל פשע).
ט)