צמה.

בכוס

על- כן

אצל

ןתים,

הבונה

51

מעמידים כוס של אליהו באשר הוא מלאך הברית( ובשמו נקרא כסא של אליהו") ובזכות דם מילה נגאלו ישראל, ובגלל בואו ני גם לא נבחו אף לא שחקו שבא גם מה"מ להריגת הבכורים ונאלמו דומיה.- ג) טעם פשוט ואמת כי ממצרים ועד הנה שאון קמינו עולה תמיד והני כלבי דחציפין נובחים, ובפרט בזמן חג הפסח הנה באים בעלילת רצח דתי ואומרים שאנחנו ילדים זובחים.­ט)( ימי הספירה) יש רבני- טעמפעל שאינם עושים כדת הש"ע. בחדש ניסן מספידים שלא כהלכה ובימי הספירה מסדרים קדושין. וטעמם ונמוקם עמם כי באמת על המת לא בוכים ואינם מתאבלים, ולבם שמח ועלז ונהנים משכר הדרישה שמקבלים; והמצוה וספרתם לכם" בעיניהם קלה, מפני ההכנסה שלהם גם מהכנסת כלה, ולפי שדנים ג"ש מעצמם כי כן המצוה וספרה לה* חדל להיות לה אורח בדרך נשים והמרבה לספר המעות

ורים, לפניו

בילה

מר:

מידן לו

ליך

ושר

וצה

הרא

ירה

דתן

חת

כי

וכו

| גל

?

לא

ה"ז משובח.

י)( שבועות) בחג זמן מתן תורתנו הקדושה המנהג לאכול לביבות( קרעפלעך) בעלי צלעים שלשה, לפי שכל מעשה אותו יום הי' משולש: אוריין תליתאי ירחא תליתאי עם תליתאי וכו' ( בס' דברי חכמים וחדותם" ח"א הארכתי).

יא)( סוכות). האתרוג בנוה שתול, אם בו מום למעלה מחוטמו פסול; כן האדם ממעל לחוטם לו עינים ולמטה ממנו הפה והשפתים. אשרי הגבר הריחו ביראת ה' ולו לב טהור וזך, כורת ברית לעיניו ולא יביט און, גם נזהר ונשמר מכל דיבור אסור ודבר בליעל, הוא זה ישר וכשר מן המהדרין וראוי לברכה ותהלה; אכן אף מי שאינו יודע להזהר בסמני טהרה למטה מחוטמו והוא נדיב משכיל אל דל בעין יפה ועוסק בצרכי צבור בגלל הכלל באמונה ותמים, אעפ"י שחטא בפה וניב שפתים ישראל הוא ולא ידון ממחנה העברים.

יב)( סדר המערכה בגבולין). מערכה גדולה נשגבה, שיש ביד אצבע קטנה עבה, אלמלא המעכבת והחוצצת היתה הכף הפרושה לשלום עליכם נכנסת ומתרוצצת בחדרי בטן, באין מעצור קטן נצב לשטן.- וזאת שנית שיש קרקע מתחתית תיבת אבק טבק שמריחום בו. לולא זאת היה מי שמתכבד