56

אשת חיל

, אבל מה תחפוץ אדוני, מהאיש העני הזה, החל העגלון להתחנן הלא לא יכול לאמור כי נתן לי את הצרור אם גם לא ראה אותו. תחת להודות לו על אשר הודיע לי את האסון שקרה יכלאו אותו בהמאסר. זה הוא משפט נאה". דום" נתן עליו הראש בקולו ואם לא אז תובא גם אתה עם לשונך הרעה

אל הכלא“.

בצערה:

ואל האשה האמללה אשר זרם דמעות נזל מעיניה אמר הפקיד בקול משתתף

אל תוסיפי לחשוב אודות זה, ובל יפול לבבך. בעלך יובא רק אל הכפה וזאת אין דבר כה רע. אם באמת חף מפשע הנהו ולא היתה ידו במעל הזה אז עד מהרה תצא כאור צדקתו, והוא יהיה חפשי לנפשו, אולם אם אשם הוא אז אמנם לא יוטב לו. אולם אנחנו מקוים כי הכל יגמר בכי־טוב." , יעססעל הוא כה חף מפשע כמוני צעק העגלון" ולמה לא יאסרו גם אותי, רק את האיש הצדיק והעני אשר השיב לי תיכף את הצרור אשר מצא? אם ידע המלך למצער מה הם עושים בשמו! זה הוא-*.

, אם תוציא עוד מלה אחת מפיך גם עתה תאסר נתנו עליו השוטרים בקולם.

ועתה גש הלאה:*

, האם מותר לי לפחות לקחת פרידה מאשתי שאל יעססעל. , זאת מותר לך", אולם מהר והחש את מעשך, כי יחכו עלינו באי- מתונות, וכי

זה שתי שעות שבאנו הנה".

עתה קרב יעססעל אל אשתו הבוכה ולחש לה אל אזנה:

, תודה לך. על ידך שבה רוחי אלי ותוליך אותי בדרך הישר, התישבי נא באיזה אופן להשיב את הכסף לבי הדואר בלי להזיק לנו ואם לא תדעי מה לעשות ספרי להרב הכל ושאלי אותו לעצתו". יותר לא יכל יעססעל לאמור אל אשתו העזובה. שני השוטרים העמידו אותו באמצע, ראש בי הדואר והעגלון אחריהם וכה עברו את רחוב היהודים ללכת אל

המאסר.

ב.

בכל רחוב היהודים הגדול עורר המאורע הזה התרגזות נמרצה ולא היה שום איש אשר חשב כי יעססעל הוא אשם. הם החליטו כי הוא רק קרבן בעד צדקתו וכי היא היתה בעוכריו, ועל ידה מתחו קו החשד על איש תמים וחרוץ במלאכתו, על כן השתתפו כולם בצערה של המשפחה האמללה. אנשים רבים באו אל האשה המדוכאה והרצוצה, ורק עתה נגלו לעיניהם כל עניה ולחצה. כולם השתדלו להסיר ממנה כל צער המחסור והעוני ולהושיע לה ברוב או מעט. זה הביא עצים וזה בא בצרכי המזון ובכסף, וכאשר נטו צללי ערב והלילה בא הפיצו נרות החנוכה המתנוצצות מהבית הנמוך החוצה אור מפיק שמחה וגיל, כמו בית אחד העשירים. כל אחד התאמץ להשכיח מלב האמללים את כל מצבם הרע, וחפצם הצליח כנראה בידם. בשעה מאוחרה בלילה עזבו האנשים אשר באו לבקרה את ביתה העני. האשה רחל יעססעל נשארה עתה בפעם הראשונה בודדה, מהשעה שבה קרה המקרה המרעיש והמבהיל. בפעם הראשונה מצאה עתה עת ומנוחה להתבונן במקרי היום הזה. אולם אי־אפשר היה לה להביא סדר ומשטר בהערבוביא של המאורעות שבאו עליה

כסער זועף.