-

36

-

te der Mensch für die Erfüllung des göttlichen Willens noch einen besondern Lohn beanspruchen, während doch diese nicht einmal hinreicht, um für eine der unzähligen Wohlthaten, die der Schöpfer dem Menschen zu Teil werden läßt, ent­sprechend zu danken.

Aus diesen Gründen sagen unsere Weisen, wie der

אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על: erklärt חובת הלבבות u.[. in. Deshalb finbet ber Vollkommene מנת לקבל פרס

schon in der Erfüllung der göttlichen Gebote selbst seinen Lohn hierfür. da ihm hier durch die Gelegenheit geboten ist, seine Dankbarkeit gegen Gott zum Ausdruck zu bringen,

.שכר מצוה מצוה: wie es heist

Durch diese Betrachtung wollen wir versuchen, eine schwierige Stelle im Talmud zu erklären, welche wie folgt

דרש ר' שמלאי מפני מה נתאוה משה לכנס לארץ ישראל: autet וכי לאכול מפריה הוא צרך או לשבוע מטובה אלא כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיים אלא בארץ ישראל אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולם על ידי אמר לו הקב"ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר מעלה אני עליך כאלו עשיתם שנאמר לכן אחלק לו ברבים ואת אצומים יחלק שלל כאברהם יצחק ויעקב שהן עצומים בתורה ובמצות תחת אשר הערה למות נפשו שמסר עצמו Es mus fich jebeit.למיתה שנאמר מחני נא מספריך וכו'( סוטה פ"ר) , gefagt werden kann משה רבינו bie frage aufbringen, wie bon

daß er die no des Lohnes halber ausübte, während es doch heißt, daß man die o nicht des Vorteils wegen er­füllen soll.

Diese Frage wird in verschiedener Weise beantwortet. Doch wollen wir nicht unterlassen auch unsererseits diese Stelle zu erklären, welche Erklärung nicht überflüssig sein dürfte.

Unseren Lehrer wo, der wie kein Anderer, die uner­meßliche Güte und die unzähligen Wohlthaten, die der Schöp= fer dem Menschen seit dem Beginne seines Daseins in un­