לבני ציון היקרים!

() על אדמת ישראל כַּי עַלָה שמיר וֶשית דַלְפה נפשי מתוּגָה:) ְּנִיהְ עזבוה עשיריה שְכחוּה

וּמשכִּילִיה יחרפוה ונותרָה כַּמְכָּה בְּכָרֶם:)קרוב יום נחלת אָבותינו כל תחפ לְורִים') אַם לא כתְעודד

לְהְחַויק בה כּבָנע:(ד) מאשכֶנז נפתְּחָה הרעה ותפרש

פיה השחרות עד רוסיא הגיעה וַתְּכֶם כְּל"מִשְבְּנִוּת יעקב בְַּלְמות:= בְּכֶל"מקוּם אשר דַרְכָה כף רגלה

הַיִתָה יְהוּדָה למש טְסֶּה וישראל לבוזזים:() לְפָנִיה הלד:

רצח וְאַחַרֶיה השְאִירֶה דב שְמָמָה:() זאת היא האנטיסימיטיזום הַמִפְלְצֶת הַארוּרֶה נורְאֶה מחררי טרף מדם חלְלינו לא תּרְוָה:== עדיאָנָה תרמפנו רל ַיָתו ער אוכלי אדם מִבְּשְרְנו. לא ישבעו:(₪\ גם"צפור מִצַאֶה בות וישראל כְּערְבִי נדד בַּלָאמִים:'\ חֶבוּ נְטילו הַכְּסֶף קומו צָאוּ לעזרת ה בְּנְבּוּרִי ישראל: ₪ חולו ידי אוחבי שערי יציון לבכות חַרבוּת יְהוּדֶה וּלְהָקָיִם מְכַּת דוד הגפלת: יג) חַדְלְו לפם ם מרדוף. קרים וּפַזֶר כָּחַף אפרל עכגות ב אָדֶם שר יועילי להותכו: י) הַבְּעָד חובקי אשפתות תוקָעי שופר וגותְנִי לחלם יעקב גנד

קיר היבלה הֶחְרוּם הַתנְחְלה האָרין לאבותינו:(י) קומו

ונעלה חר בת"ציון לעבור ד אדֶמת הקדש לְבְנְות גֶדַרִיה וּלְְרִים ם קנה בְּכְבְוד: ו צוררִינו יִרָאו וּתְכפֶּם בשה וישראל יעשָה חיל:

- ­

) ייטיב הקורא לראות באמצע הספר* פב"פ. ו